מחירי הדירות לא מפסיקים לעלות, המשכורות נשארות בדיוק אותו דבר - ופחות זוגות מצליחים להגיע הון ראשוני לקניית דירה שעשוי להגיע ל-300 ואף 400 אלף שקלים. נדמה שכיום, רק בהגרלה אפשר למצוא היום דירה במחיר שפוי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אלא שבמצב היום מתברר שאפילו מי שמגיע ליריד מכירות, לאו דווקא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה. רק בשבוע שעבר התפרסם נתון מדהים לפיו ב-16 השנים האחרונות ירד שיעור הבעלות על דירה בקרב זוגות צעירים מ-69% ל-57% בלבד. כדי לקנות דירה ממוצעת, שכיר בישראל צריך 134 משכורות - לא פחות מ-11 שנים של עבודה.
מיכה ואנה מור הם אחד מאותם זוגות שמרכיבים את הסטטיסטיקה. עד לאחרונה, הם גרו במשך שנה וחצי אצל ההורים. " אפילו שגרנו שם תקופה די ארוכה, ראינו שזה לא מתקדם לכיוון של דירה", סיפרו. אחרי שלא הצליחו לגייס את ההון העצמי לדירה בבעלותם, הם עברו בשבוע שעבר לשכירות בראשון לציון. במקום לכסות משכנתה, הם ישלמו כאן 4,000 שקלים בכל חודש. "צריך לפחות את ה-200-225 אלף שקלים כדי להגיע לדירת שלושה חדרים שעולה 900 אלף שקל".
אלון ואוריון חסיד עשו את המסלול ההפוך - וחזרו ליחידת הדיור של ההורים. "אם מפחיתים השכר של היום מעלויות המכירה, מקבלים שהסיכוי של זוג צעיר עם ילדים לרכוש דירה באזור המרכז שואף לאפס, לפחות בעשור הראשון של החיים המשותפים", חישב חסיד.
"נאלצים לקחת מההורים כספים שחסכו לפנסיה"
הבעיה הזו נוגעת לכולנו. ההון העצמי שזוג צעיר צריך להעמיד כיום לדירה ראשונה הוא לפחות 25% מערכה. אם מחיר דירה ממוצעת בישראל הוא כ-1.2 מיליון שקלים, המשמעות היא שצריך לפחות הון ראשוני של 300 אלף שקלים - וגם זה לא יהיה כנראה באזורי הביקוש.
עם זאת, יש מי שטוען שיש הצדקה לבקש הון ראשוני כה גבוה: "כאשר ההון העצמי במדינות אירופה היה נמוך ומחירי הדירות ירדו, הבנקים וחברות הביטוח פשוט פשטו את הרגל", אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דורון כהן.
את אודי ושירלי אלוני ראיינו לפני שנתיים בדיוק בדירה השכורה שלהם בקריית אונו. שנתיים אחרי - הם עדיין גרים באותה דירה שכורה ומשלמים קרוב ל-6,000 שקלים דמי שכירות בחודש. "היום אנחנו לא יכולים לקנות דירה גם בדרום הארץ בלי עזרת ההורים שלנו. זה ממש שובר את הלב לקחת להורים שלנו כסף שהם חסכו לפנסיה ולהשתמש בו לארבע קירות", סיפרו בני הזוג אלוני שהוציאו על שכירות כבר מאות אלפי שקלים עד היום.
בעלות על דירה אמנם עונה על הצורך של הזוגות הצעירים ליציבות, אבל דווקא כלכלנים מומחים טוענים שחכם יותר לגור בשכירות ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים. "אתה משלם גם 250 או 300 אלף שקל כהון עצמי לדירה ואחר כך משלם 4,000 שקלים מדי חודש כדמי משכנתה. אז מה ההיגיון? בשביל מה השקענו מאות אלפי שקלים?", תהה כהן.
כסף לדירה? נשקול לעבור לאפריקה
אבל אולי אנחנו קוראים את המפה לא נכון. זה נכון שלהורים של אותם זוגות כבר הייתה דירה כשהיו בני 30, אבל הם גם לא טסו לחו"ל כל שנה ולא ישבו לאכול במסעדות. "הם אומרים שאנחנו בעיקר דור מפונק, שלא עובדים מספיק קשה. אלו בעצם חיים במלכוד - או שאתה חי חיים סבירים, יש לך רכב, אתה אוכל טוב ונוסע קצת לחופשות ואין לך כסף לקנות דירה, או שאתה גר בדירת חדר, לא אוכל כמעט כלום, נוסע באוטובוס ואולי עוד 10 שנים תוכל לקנות דירת 3 חדרים", תיארו בני הזוג השונים.
מה שמטריד הוא שאותם זוגות כבר מתחילים לוותר. "אז את לא תחיי בארץ, אלא במקום שיכול לספק לילדים של עתיד כלשהו. התכנון הוא לטוס לאפריקה, שם אפשר לחסוך מספיק כסף כדי לקנות דירה", סיפרה אינה מור.
הצעדים של הממשלה לצינון שוק הדיור ישפיעו אולי בעוד מספר שנים. בינתיים, הזוגות הללו - אקדמאים שעובדים ומרוויחים יפה, לא מצליחים להרים את הראש מעל החשבונות השוטפים. "משכנתה זה מינימום 30 שנה של תשלומים וזה מאוד מפחיד ומתסכל", אמרו בני הזוג אלוני. אולי בפעם הבאה שנגיע לעשות עליהם כתבה הם עדיין ישלמו דמי שכירות - במדינה אחרת.