האנליסט הראשי של פיץ' לעניין ישראל, סדריק ברי, הסביר בריאיון לבלומברג את ההחלטה להשאיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו. "גם אם ממשלת ישראל תחזיק מעמד ארבע שנים, לא סביר שתקום קואליציה דומה לאחר מכן", העריך, "ולכן תידרש רפורמה עמוקה מאוד והרסנית כדי לגרום לכמות משמעותית של נזק. אנחנו לא חושבים שלשם מועדות פניה של הממשלה". 

סיקור N12

בריאיון התייחס לחששות לפגיעה בענף ההיי-טק: "גם אם יש יציאה של הון וכוח אדם, עדיין יש בישראל מספיק פעילות כדי למשוך את הכלכלה קדימה, זה הכול שאלה של היקף. אנחנו מעריכים שנראה עוד השקעות בישראל. המסר המרכזי הוא שזה לא יום הדין". הוא הוסיף: "אחת השאלות הגדולות לעתיד ישראל היא אם אי הוודאות היא זמנית או סימן לשינוי מבני בעיני המשקיעים. זה ככל הנראה ידרוש רפורמה חזקה יותר וכיוון הרסני יותר מהממשלה כדי להרוס את התפיסה הזו". ברי העניק את הריאיון לגלית אלטשטיין, מי ששימשה כמפקדת גל"צ הזמנית בעבר - וכיום משמשת ככתבת ופרשנית בבלומברג.

"החלשת המערכת המשפטית תביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים"

ההחלטה של פיץ' פורסמה לפני שבוע ולפיה דירוג האשראי של ישראל נותר ברמה של A+ וכך גם תחזית הדירוג שנשארה "יציבה". בחברת הדירוג הדגישו: "החברה מאמינה שלשינויים עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים או תחליש את מדדי הממשל".

חברת דירוג האשראי פיץ' (צילום: רויטרס)
חברת דירוג האשראי פיץ' | צילום: רויטרס

בנוסף, בפיץ' ציינו בהחלטתם כי "כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה (SRM), לפעמים לאורך זמן. ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות. על פי החברה, לא סביר שהצעדים הנוכחיים יגרמו ליציאה מהותית של כישרונות והון במגזר ההייטק".

בנוסף, בפיץ' הזהירו שהורדת דירוג עלולה להגיע בעקבות עלייה קבועה ביחס החוב הממשלתי לתוצר, הנגרם לדוגמה מהגדלה מתמשכת של הגירעון או צמיחה כלכלית נמוכה מהצפוי. כמו כן, דבר נוסף שמסכן את הדירוג הוא התממשות סיכונים שיגרמו להשפעה מתמשכת ורצינית על הכלכלה והמסגרת הפיסקלית.