הכלכלנית הראשית פרסמה היום (שלישי) תחזית קודרת עבור הכלכלה הישראלית, שבראשה הערכה ולפיה הצמיחה ב-2023 תיחתך ב-0.3%. לרובנו, הנתון הזה לא אומר הרבה. אבל עבור משפחה ממוצעת בישראל, הוא מגלם בתוכו מכה קשה: פיטורים, עליות מחירים, ופגיעה במשק.

במילים פשוטות, כלכלה 'צומחת' היא כלכלה שבה התמ"ג (סך המוצרים, הסחורות והשירותים) צומח בקצב גדול יותר מהגידול באוכלוסייה. הכלכלה הישראלית מוערכת לדוגמה ב-1.8 טריליון שקלים. עד לחודש ינואר, הכלכלנית הראשית חזתה שהכלכלה תצמח ב-2023 ב-3%, וכעת, היא צופה צמיחה של 2.7%. ההבדל לשנה אחת - 5 מיליארד שקלים. 

סיקור N12:

אז מה זה בעצם אומר? התוצר הוא כאמור סך המוצרים והשירותים שמיוצרים במדינה. ככל שהתוצר עולה - כך במדינה יש יותר כסף. הכסף הזה מסתובב בתצורה של משכורות גבוהות ויותר כסף בכיסים שלנו, האזרחים - ובמקביל גם יותר כסף בארנקי המדינה. הכסף הזה כבר הופך תשתיות למתקדמות, עוזר ליצירת מערכת חינוך טובה, לרווחה משופרת - וכמובן גם למערכת ביטחון משוכללת.

"התחזית של הכלכלנית היא עוד תחזית אופטימית", מסביר ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "כשאנחנו מסתכלים על תחזיות הצמיחה שהציגו בבנק ישראל ובסוכנות הדירוג S&P, הכלכלה הישראלית צפויה לצמוח בקצב איטי יותר מהגידול באוכלוסייה - להתכווץ".

המשמעות, מסביר דישטניק, היא שתהיה אותה כמות של כסף, או אפילו כמות נמוכה יותר, על מספר אנשים גדול יותר. כש'מסתובב' פחות כסף בכלכלה, המשמעות היא משכורות נמוכות יותר, עסקים שמתקשים לסגור את החודש, ושירותי רווחה, חינוך וביטחון טובים פחות מהמדינה.

היום כאמור חתכה שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית, את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2023 ב-0.3%, ואת תחזית הצמיחה ל-2024 ב-0.1%. הכלכלנית הזהירה גם מפני ירידה של 16 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה בשנתיים הקרובות - וכל זה בתרחיש כלכלי 'אופטימי' שבו המהפכה המשפטית לא תיכנס לתוקף.