בדרך ללשכה? בג"ץ דחה בצהריים את העתירה שהוגשה נגד האלוף יאיר נווה בחשד שהפר את פסיקת בית המשפט ואישר התנקשויות וסיקולים ממוקדים של מבוקשים.
"לא מצאנו כי עלה בידי העותרים להצביע על כל עילה אשר תצדיק את ביטול מינויו של האלוף נווה לסגן הרמטכ"ל", קבע הרכב השופטים, בראשות השופטת עדנה ארבל.
העותרים, שהגישו את הבקשה למנוע את מינוי נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, הסתמכו על תחקיר שפרסם עיתונאי "הארץ" אורי בלאו בשנת 2008 בהתבסס על מסמכים שהדליפה לו ענת קם.
"החלטת שר הביטחון על מינויו של האלוף נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, בלתי סבירה באופן קיצוני ואינה ראויה מבחינה מוסרית ועל כן דינה בטלות", טענו העותרים. לטענתם, האלוף נווה, שתגובתו לדברים פורסמה במסגרת הכתבה, לא הזים הטענות לפיהן אושרו פעולות של סיכול ממוקד במבוקשים שניתן היה לעוצרם, ועל כן, ומשהדבר עומד בניגוד להנחיות שניתנו בפסק הדין בעניין הסיכול הממוקד, יש לראותו כמי שהודה בביצוע עבירות.
"בנסיבות אלה", הסבירו העותרים, "נוכח המתח הקיצוני, בין רום המשרה וחומרת החשדות שטרם נתבררו, מינוי נווה כעת לתפקיד זה הינו בלתי ראוי ובלתי סביר".
השופטים מתחו ביקורת: התבטאות מזלזלת
השופטים אומנם דחו את העתירה, אך מתחו ביקורת על התבטאויותיו של נווה, שצוטט בעיתון באומרו: "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ, אני לא יודע מתי יצאו הנחיות בג"ץ ומתי לא".
"יש להצר על כך כי אדם אשר מילא בעבר הלא רחוק תפקיד ציבורי בכיר כמשיב, לוקח לעצמו את החירות להתבטא באופן אשר יש בו כדי לרמוז על זלזול במערכת המשפט ובעקרון שלטון החוק", כתב השופט סלים ג'ובראן.
"עליו לזכור בכל עת כי לכהונה במשרה ציבורית, לא כל שכן משרה ציבורית רמת דרג, נלוות לא רק זכויות, אלא גם חובות, אשר ממשיכות לחול גם לאחר סיום הכהונה. אחת מאותן חובות הינה להוות דוגמה אישית לכלל הציבור ובוודאי לחיילים ששירתו תחת פיקודו בכיבוד שלטון החוק בכלל ופסיקותיו של בית משפט זה בפרט.
"אמירתו המיותרת של המשיב בעייתית לא רק כיוון שהיא עלולה לעודד אי ציות להחלטות בתי המשפט אלא אף מהטעם שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובעקרון שלטון החוק, אשר מחייב כי כל אדם, ובוודאי אדם הנושא במשרה ציבורית, יציית לחוק וימלא אחר פסיקותיהן של הערכאות השיפוטיות".