"לוחמות האיסוף של פלוגת 'נחשול' רואות את הבלתי נראה ועושות את הבלתי אפשרי" - כך מספרת לנו סמ"ר בת אל איפרגן, לוחמת בת 20 מחיפה שמשרתת בגדוד האיסוף הקרבי "איתם", גדוד ייחודי, שהוקם בשנה שעברה לאור צורך מבצעי בגבול עם מצרים. בפלוגה הייחודית משרתות רק בנות לוחמות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
סביר להניח שרובכם מעולם לא שמעתם על הגדוד הזה, אבל במרס 2012 הוקם בצה"ל גדוד חדש שזכה לשם גדוד איתם 727. הוא שייך לגזרת הדרום ופועל בגבול ירדן ובגבול מצרים.
בנות האיסוף הקרבי הן לוחמות לכל דבר. הן משרתות בצה"ל שלוש שנים, ועושות כל מה שצריך לעשות מבלי להתפנק - ממש כמו הבנים. לוחמת האיסוף מתגייסת להכשרה של שבעה חודשים, טירונות ואימון, בבסיס "סיירים". לאחר הכשרה שכוללת למידת תכנים של איסוף מודיעין הלוחמות מגיעות לקו ומחולקות לצוותים.
איפרגן התגייסה לצה"ל בנובמבר 2010. במהלך שירותה היא יצאה לקורס מ"כים, והיום היא מתפקדת על תקן קצינה. "אנחנו מגיעות בכל שבוע ביום ראשון לבסיס, וביום שני מתחיל נוהל קרב ואנחנו מתכוננות ליציאה לשטח", חושפת איפרגן את שגרת חייהן של הבנות בגדוד.
"ממקמים אותנו לפי מידע מודיעיני, ואז אנחנו מתארגנות ויוצאות לשטח - אפילו ליומיים. אחרי שאנחנו מסיימות את המשימה אנחנו חוזרות לשגרה, וככה זה ממשימה למשימה הבאה".
הגנה על הגבול המערבי של המדינה
"הגדוד הוקם לאור צורך מבצעי בהגנה על הגבול המערבי של המדינה, בעיקר מפני מסתננים, מהגרי עבודה ופיגועים חבלניים", מספר לחדשות 2 באינטרנט מפקד גדוד איתם, סגן אלוף ארז סביון.
"הגבול המערבי ידע לא מעט פיגועים, והפיגוע באוגוסט 2011 נתן את האות להקים את הגדוד במהרה. זה גדוד איסוף קרבי שנועד להגן על אזרחים תושבי המדינה". לדברי סא"ל סביון מאז שהוקם הגדוד, נרשמה ירידה חדה בכמות המסתננים המגיעה לגבול המערבי.
"יחד עם זאת, יש ניסיונות של בודדים לחצות את הגבול. אני יכול לומר שזה מאוד קשה לחצות אותו בגלל הגדר, הכוחות בגזרה וגם בזכות הגדוד שעורך תצפיות 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה", הוא אומר.
לדברי מג"ד איתם, בצה"ל לא חושבים שיש החמרה במצב הביטחוני בגבול הדרומי. "אני חייב להרגיע ולומר, אנחנו לא מזהים ביום-יום סממנים לפיגועים חבלניים, אבל יש דברים מתחת לפני השטח. הגבול מתוח והוא יכול להיות כמו חבית נפץ - להתפוצץ".
"בשנה האחרונה נכנסו אמצעי איסוף חדשים שמסייעים בפעילות הגדוד", מוסיף המג"ד. "אני לא רוצה לפרט מהם האמצעים הטכניים, רק אומר שעולם המכ"מים שודרג, וקיבלנו לגדוד מכ"מ חדש שאנחנו מגדירים ה'רולס רויס' של המכ"מים. לגדוד יש את כל מה שהצבא יודע לתת הכי טוב ללוחמי איסוף קרבי".
"מדובר ביכולת איסופית פנטסטית", אומר סא"ל סביון. "לא מדובר במשקפת רגילה אלא באמצעים אופטיים. יש לנו עדיין דרך לעשות כדי להשלים את אמצעי האיסוף בגבול הזה, זה עדיין לא תם והושלם. אבל גם כרגע עם מה שיש לנו אנחנו מביאים הצלחה".
"מארבים בצבע הסוואה"
גדוד איתם פרוס מדרום לפתחת ניצנה ועד אילת, כולל העיר אילת. על הגבול ממוקמים חמ"לים ובהם תצפיתניות שמקבלות ומנתחות מידע. "יש לנו פלוגת לוחמים רכובה-ניידת", מספר המג"ד ומוסיף: "ופלוגה נוספת רגלית ייחודית של לוחמות".
מדובר בבנות נחושות שעושות את עבודתן בצורה קרה ומחושבת. הן צובעות את הפנים בצבעי הסוואה, ומבצעות מארבי תצפית ביום ובלילה. הלוחמות נוסעות ברכבי האמר, בוחרות נקודת תצפית טובה ולפעמים יכולות להמתין ולתצפת שעות ארוכות.
סא"ל סביון מספר כי הבנות היו מעורבות בפעולות, שהוא מנוע מלפרט לגביהן, שהביאו תוצאות טובות מאוד. "ברור לכולם וזה לא סוד מדינה שיש חוליות פח"ע בסיני", מתאר המג"ד את תמונת המצב הנוכחית בשטח. "מאז נפילת השלטון בסיני הכל רגיל. תפקידנו הוא לאפיין את השגרה, אם אנחנו רואים משהו שמפר את השגרה אנחנו מדווחים. הייחודיות בגבול הזה ביחס לגבולות אחרים זה שמדובר בגבול של שלום, והמרקם הוא מרקם רגיש".
"מאז נפילת שלטון מובארק השבריריות היא עדינה", אומר סא"ל סביון. "אנחנו עדיין רחוקים מלהישבר לחלוטין ולהתנפץ. יש הסכם צבאי, וברמות האסטרטגיות שיתוף פעולה. גם ברמה הטקטית יש הבנות, מבינים שהגבול צריך להישאר שקט - זה לטובת שני הצדדים". לדבריו, יש ייחודיות במקום כי לא כל חמוש הוא בעייתי".
ביטחון לתושבי הדרום
האיום בגבול הצפוני הוא לא רק מסתננים, מהגרי עבודה וחשש מפיגועי טרור. לאזור הדרום נורו בעבר גם רקטות, לפעמים גם כאלו שלא נמצאו.
"מאז הפיגוע הרצחני באוגוסט 2011 היו מספר אירועים ביטחוניים באזור, בהם גם ירי רקטות, אך מאז במשך המון זמן לשמחתנו זה לא קרה. אנחנו מזהים הרבה פעמים דמויות חשודות, אבל אף פעם לא יודעים במי מדובר עד שלא מתבצעת בדיקה: אם אתה רואה חמוש זה יכול להיות שוטר מצרי, או בדואי, וגם יכול להיות שמדובר במישהו שרוצה לבצע עבירה פלילית מעבר לגבול שלנו", הוא מפרט.
לשם כך הקימו בצה"ל את כל מערך התצפיות מחדש. הקימו גדר, מערך חמ"לים חדש, גייסו לוחמי איסוף, והציבו מצלמות ומכ"מים: "אלו אמצעים שלא היו קיימים קודם לכן".
המרכיב המרכזי - איסוף
גדוד איתם עוד מעט בן שנה. סא"ל סביון אומר שמדובר בגדוד חזק שרק הולך ומתחזק. "צריך לזכור שהגדוד לא עומד בפני עצמו", הוא מדגיש. "יש פה עוד מרכיבי הגנה כמו הגדר וכוחות נוספים בשטח. עם הרבה צניעות המרכיב המרכזי והדומיננטי פה הוא האיסוף ואנחנו צריכים לתקוע בשופר כשצריך - מנסים לתת ביטחון לתושבים פה בדרום".
רק בנות לוחמות
"אנחנו כמו משפחה וכשחוזרים מהשטח הביתה, הכוונה היא שחוזרים לפלוגה", מספרת איפרגן. "אנחנו עושות סיורים ומבצעות משימות מיוחדות שהן רק שלנו". בת אל מספרת שהלוחמות כמעט ולא פוגשות חיילים ממין זכר.
"אנחנו עובדות תחת פלוגות מוגדרות ולכן בקושי פוגשות בנים במהלך השירות, אבל כשבנים שומעים שאני לוחמת אני רואה שהם מעריכים את זה מאוד", היא מספרת. "אומנם בנו גדר לאורך הגבול, אבל זה לא ימנע מאיתנו כוננות מבצעית ואם צריך, גם מעבר לזה. צריך להיות ערוכים ומוכנים לכל תרחיש תמיד".
למרות השירות הלא פשוט, סמ"ר איפרגן ממליצה גם לבנות אחרת להתגייס לגדוד איתם. "זה מקום שנותן המון ולומדים הרבה דברים כמו למשל להסתדר עם בנות כל הזמן (וזה אפשרי). אנחנו עושות דברים שלא עושים בדרך כלל בשירות הצבאי - וזה אתגר ענקי".
בת אל לא חוזרת הביתה לחג. את ליל הסדר היא תחגוג בגדוד. "אני סוגרת את החג עם הצוות שלי. זה התפקיד שלי. צריך אותנו אז אנחנו כאן בשביל לשמור על הגזרה, ערוכים לכל משימה שיש לנו. ההורים בבית, עם המשפחה. הם קצת היו עצובים שאני לא אהיה, אבל לא נורא מסבירים לאמא - והיא מבינה".