כ-4,500 אנשי קבע צפויים לאבד את מקום עבודתם במסגרת תכנית ההתייעלות בצה"ל. בנאום שנשא בכנס לציון יובל למכללה לביטחון לאומי, התייחס הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ לפיטורים הצפויים: "אנשי הקבע הם לא הנטל של המדינה, הם הפתרון".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לפני הכל מדובר באנשים שלנו", אמר גנץ באירוע בבנייני האומה בירושלים. "זה הנכס הכי חשוב שיש לצה"ל. אנשי הקבע לא אוהבים שמזלזלים בהם, הם לא אוהבים שמראים להם שהם הנטל של המדינה".
מוקדם יותר היום נחשף לראשונה בחדשות 2 Online מסמך המפרט את מדיניות פיטורי אנשי הקבע בצה"ל, והקריטריונים לקביעת רשימת כ-4,500 קצינים ונגדים שייאלצו לאבד את מקום עבודתם, תחת הכותרת: "מדיניות השחרור מטעמים ארגוניים - עילת צמצום הכוחות הסדירים".
כך יוחלט מי יפוטר
במסגרת תכנית ההתייעלות והקיצוצים של הצבא, נוסח נוהל מיוחד ומסודר על ידי קצינה בדרגת סא"ל במחלקת הסגל באגף כוח האדם. על פי המסמך, אוכלוסיית משרתי הקבע שנבחנת האפשרות לשחרורם משירות כוללת משרתי קבע מובהק (כלומר, קצינים מדרגת רס"ן ומעלה או מדרגת כתף סרן במינוי רס"ן ומעלה, ונגדים מדרגת רס"ר ומעלה), שביום הודעת הגורם המודיע השלימו לפחות שנה בקבע וטרם מלאו להם 40 שנה, או שגילם עולה על 40, אך טרם השלימו שמונה שנים בשירות קבע. אנשי קבע בגילאים 38-40 ישוחררו במקרים חריגים בלבד.
איך קובעים את מי לפטר? על פי אכ"א, עבודת המיון תבוסס על נתוני סיווג, הערכה וקריטריונים כמו: דירוג חילי וחוות הדעת התקופתית. כך למשל, לא ניתן יהיה לשחרר מקבע משרת אם בשנת השחרור או בשנה שקדמה לה דורג בשליש העליון במסגרת הדירוג החילי. עוד בשיקולים הנחשפים במסמך: הערכות עמיתים ליחידה (פקודים, מפקדים ועוד) וכן מסלול השירות וסיכויי הקידום והשיבוץ בעתיד.
לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv