תחת הכותרת "מדיניות השחרור מטעמים ארגוניים - עילת צמצום הכוחות הסדירים" נחשף לראשונה בחדשות 2 Online המסמך המפרט את מדיניות פיטורי אנשי הקבע בצה"ל, והקריטריונים לקביעת רשימת כ-4,500 קצינים ונגדים שייאלצו לאבד את מקום עבודתם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במסגרת תכנית ההתייעלות והקיצוצים של הצבא נוסח נוהל מיוחד ומסודר על ידי קצינה בדרגת סא"ל במחלקת הסגל באגף כוח האדם. על פי המסמך, אוכלוסיית משרתי הקבע שנבחנת האפשרות לשחרורם משירות כוללת משרתי קבע מובהק (כלומר, קצינים מדרגת רס"ן ומעלה או מדרגת כתף סרן במינוי רס"ן ומעלה, ונגדים מדרגת רס"ר ומעלה), שביום הודעת הגורם המודיע השלימו לפחות שנה בקבע וטרם מלאו להם 40 שנה, או שגילם עולה על 40, אך טרם השלימו שמונה שנים בשירות קבע. אנשי קבע בגילאים 38-40 ישוחררו במקרים חריגים בלבד.
איך קובעים את מי לפטר? על פי אכ"א, עבודת המיון תבוסס על נתוני סיווג, הערכה וקריטריונים כמו: דירוג חילי וחוות הדעת התקופתית. כך למשל, לא ניתן יהיה לשחרר מקבע משרת אם בשנת השחרור או בשנה שקדמה לה דורג בשליש העליון במסגרת הדירוג החילי.
עוד בשיקולים הנחשפים במסמך: הערכות עמיתים ליחידה (פקודים, מפקדים ועוד) וכן מסלול השירות וסיכויי הקידום והשיבוץ בעתיד.
עם גיבוש הכוונה לשחרר איש קבע, תיחתם על ידי הגורם המוסמך הודעה בכתב שתכלול את הנימוקים לכוונת השחרור וזימון לטיעון. הגורם המודיע הוא קצין בדרגת אלוף- משנה, שזהותו תיקבע על ידי גורם מוסמך. בכל מקרה, על הקצין יהיה לוודא שמשרת הקבע יזומן להציג את טיעוניו במועד נפרד. לכל איש קבע יש את הזכות לטיעון ושימוע. במסמך צוין עוד כי "צמצום הכוחות הסדירים הינה עילת השחרור, ואינה הנימוק לשחרור".
בחופשת לידה? בלי הודעת פיטורים
המסמך כולל גם את הזכויות העומדת בפני אלה שקיבלו את הודעת הפיטורים. "למשרת הקבע עומדת הזכות לערער לראש אכ"א על ההחלטה, והוא יגיש את הערעור בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. על הגורם המוסמך יהיה להתייחס לערעור בתוך 14 ימים ואילו ההחלטה על קבלת או דחיית הערעור תתקבל על ידי ר' אכ"א תוך 3 שבועות", מצוין בנוהל.
שחרור אוכלוסיות מיוחדות כגון משרתי קבע בגיל 40-38 ביום ההודעה, משרת שבן זוגו שוחרר מקבע בשניים האחרונות או מועמד לשחרור, איש קבע שבן זוגו מובטל, עומד בראש משפחה חד הורית, נכה צה"ל בעל 35% נכות או יותר ומצב אישי חריג, ידרוש אישור מיוחד של מחלקת הסגל בצה"ל. בנוסף, אישור ר אכ"א יידרש לגבי משרת קבע בדרגת סגן-אלוף ומעלה.
הפיטורים המתוכננים של חלק ממשרתי הקבע מחייבים אף את אישור שר הביטחון או מי שימונה לעניין על ידו. הרשימה כוללת משרתת קבע בהריון, משרתת קבע או משרת קבע הנעדרים משירותם עקב טיפולי הפריה חוץ גופית, ומשרתת קבע השוהה במקלט לנשים מוכות.
בכל מקרה, מדגישים באגף כוח אדם, יש אוכלוסיות שאין להודיע להן על הכוונה לשחררם, ובהן: אנשי קבע בחופשת לידה, בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה או בתקופת 60 הימים לאחר תום חופשת הלידה.
"ניהול תהליך ההתייעלות מחייב לשמר את אטרקטיביות צה"ל כארגון איכותי הפועל באמצעות תהליכי מיון והיפרדות, תוך העברת מסר של איכות ומצוינות לנשארים בו", צוין במסמך. "בתהליך ההתייעלות יש לגלות רגישות ראויה והוגנות כלפי הפרט".
"פיטרתי, סגרתי את הדלת - ובכיתי"
על פי נתונים שהוצגו היום (ד') בדיון בוועדת המשנה לכוח אדם בכנסת, 1,433 אנשי קבע במהלך שנת 2013. על פי צה"ל, 39% מהמפוטרים הם מהמערך המנהלי.
תהליך הפיטורים, יודעים בצה"ל, לא צפוי להיות פשוט. אלוף משנה במילואים ניסים אסייג, מי שהיה סגן קצין חימוש ראשי והיום מכהן כיו"ר ארגון אל"מ, למען משרתי הקבע, נאלץ לשחרר משירות כ-700 אנשי קבע.
"זה היה לי קשה מאוד", הוא מודה. "הייתי מסיים כל ריאיון בבכי, סוגר את הדלת ומתייסר". לדבריו אומנם יש צורך בסינון ובחירת משרתי הקבע שייפרדו מהמדים, אך המסמך לדבריו מנוכר מדי, חסר רגישות ולא ענייני כנדרש בסוגיות מורכבות כמו פיטורים: "צריך להבין שמדובר באנשים שהקדישו את חייהם לצה"ל ועכשיו כשהם באמצע חייהם - הם נכנסים למשבר".
לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv