י', חייל בשירות סדיר משתכר 600 שקלים בחודש, אצל ג' המשכורת הצה"לית היא 800 שקלים בחודש, א' משתכר בערך חצי מזה. כמו חיילים נוספים שנמצאים מתחת לקו העוני, המשכורת החודשים לא מספיקה להם כדי להתקיים, ובטח שלא מסייעת למשפחות שלהם. הצבא שאמור לדאוג לחיילים האלה נכשל במשימה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מי שיודעים לנצל את המצוקה הם דווקא החברים בבסיס, אלא שיש להם כסף ויכולים, כך מתברר, לקנות את החופש שלהם. "זה 400 שקל ללילה", סיפר י'. "יכול להיות 1,000 שקל לשבת. יכול להיות גם יותר, 1,200 אם זה חג ארוך, זה יכול להגיע לסכומים גבוהים. והייתי עושה את זה, הייתי מכניס מזה כסף".

ל-ג' היה חשוב לשרת בתפקיד משמעותי בצבא. אבל הוא ידע שהוא יצטרך במקביל להמשיך ולעזור בפרנסת המשפחה. לכן, בתחילת השירות שלו כתומך לחימה הוא ביקש מהמפקד שלו אישור לצאת לעבוד, אבל המפקד סירב. ואז הגיעה הצעה משתלמת מחבר לבסיס.

"הוא אמר לי: 'בוא תחליף אותי' והציע לי 150 שקל, הסכמתי ושמרתי את השמירה שלו, זו הייתה הפעם הראשונה", שיחזר י'. מאז הוא התחיל קבוע בכל השמירות שלו להגיד לי את זה. ואז זה התחיל להתפרסם, כל שבוע שמרתי. אפילו המפקד שלי אמר לי שאני יכול ללכת הביתה, ובחרתי להישאר כדי לשמור עוד".

אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)
150 שקל לשמירה (ארכיון) | צילום: פלאש 90

"מדובר בתופעה שהיא לא בשוליים", סיפרה שפרה שחר, מנכ"לית 'בית חם לכל חייל'. "היא מתקיימת בממדים די נרחבים. גרוע מכך, המפקדים והקצינים יודעים על כך ויש איזשהו קשר של שתיקה".

במקרה של ג', מלבד המפקד שחשד אך לא עשה דבר. גם בחקירת מצ"ח שבה העיד בנושא אחר, עלה עניין הסחר בשמירות, אבל גם כאן בחרו להתעלם. "חוקרי מצ"ח לא המשיכו את התלונה ולא חקרו את זה לעומק", סיפר עורך הדין גיל וינשטיין, מומחה לדיני צבא. "בעצם העלימו עין מזה. ועד כמה שאני יודע, החייל לא נשפט גם ביחידתו, על אף שלמפקדים שלו יש את הסמכות לכך".

גם במקרה של י' המפקדים ידעו בדיוק מה המצב בבית, והוא כמו שמצופה מחייל שסובל ממצוקה כלכלית, פנה למערך הת"ש של צה"ל וביקש עזרה. "זה היה משהו כמו 200 שקל לחודש", סיפר. "לא שאני מזלזל, אבל אנחנו נמצאים במדינת ישראל, אנחנו נמצאים באחת המדינות הכי יקרות בעולם".

"העשירים יוצאים - אנשים במעמד פחות - שומרים במקומם"

אחרי שהבין שהתקציב שקיבל מהצבא לא יאפשר לו לשרוד את השירות, גם י' הסכים להחליף חיילים אחרים בשמירות בתמורה לכסף. "דאגתי לעצמי בגדים, אוכל לבית, עזרתי לאמא עם החשבונות", פירט י' מה עשה עם הכסף. "אמא שלי ידעה שאני עושה את זה, כאב לה. אין מה לעשות, היא מבינה, לא הייתה לי ברירה".

ביים חטיפה והקפיץ את המערכת (צילום: רויטרס)
"לא הייתה לי ברירה" (ארכיון) | צילום: רויטרס

כמו י', גם א', אחרי שהתאכזב ממערך הת"ש, התחיל לשמור בבסיס שלו במרכז הארץ. במקום חיילים אחרים שיכלו להרשות לעצמם לשלם לו. אחרי שנתיים כאלו הגיע פתרון משתלם הרבה יותר והפך להיות האחראי על שיבוץ רשימת השמירה ופשוט השמיט את השמות מאלו ששילמו לו.

"זה לא שאני עושה פשע", סיפר י'. "לדעתי אני מתפרנס. זה שהתופעה הזו לא צריכה להיות - לא אני אשם בזה. זה הצבא שבא והבטיח לדאוג לכל הצרכים. אבל אני נוכח לדעת שהוא לא יכול. ומה שהכי כואב פה שעוד פעם נכנסים הבדלי המעמדות לצבא העם, המקום שצריך להיות הכי נייטרלי ושווה. עשירים יוצאים הבייתה - אנשים במעמד פחות - יושבים ושומרים במקומם".