הבטחת בחירות שלא יושמה: ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בחודש ינואר כי "ב-100 הימים הראשונים בכנסת הבאה נחוקק חוק שישנה את שיטת הממשל בישראל". למרות הצהרות נתניהו החוזרות ונשנות, לחדשות 2 Online נודע כי עד כה לא בוצע אף מהלך משמעותי לשינוי החוק - והוועדה שהייתה אמורה לקום בנושא אפילו לא הוקמה. במזכירות הכנסת, במידה ותהיתם, לא הוגשה אף הצעת החוק כזו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בתחילת ינואר 2015 השיק נתניהו את קמפיין הבחירות של מפלגת הליכוד בגני התערוכה, והבטיח שאם ייבחר - יחוקק חוק לשינוי שיטת הממשל כבר ב-100 הימים הראשונים של הכנסת הבאה. "בשיטת הממשל שלנו, כדי להעביר כל רפורמה אמיתית צריך מפלגת שלטון גדולה, אחרת ראש הממשלה נחסם מכל כיוון כל הזמן, והוא צריך להיות גננת במשחק הכיסאות האינסופי", הצהיר נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו, בכרזות הבחירות ובהודעות לעיתונות. "את זה צריך להפסיק. אם לא יהיה שינוי, יהיו בחירות שוב בעוד שנתיים".
במזכירות הכנסת לא הכירו הצעת חוק רשמית בנושא מהקדנציה הנוכחית. "אלינו זה לא הגיע", אמרו לנו שם, והפנו אותנו למזכירות הממשלה. בלשכת ראש הממשלה סירבו שוב ושוב, במהלך כחודש וחצי, להשיב לשאלות חדשות 2 Online בנושא.
"לא התחילו לטפל בזה"
גורמים בקואליציה העבירו אותנו מאחד לשני, וגם בליכוד לא ידעו לומר מי מבין חברי הכנסת של הסיעה מטפל בנושא. גורם בליכוד הסביר כי הנושא "רוכך" בהסכמים הקואליציוניים והוחלט אז על הקמת ועדה בה חברות כל סיעות הקואליציה. הוועדה הזו לא הוקמה עד כה. "לא התחילו לטפל בזה עדיין, לא היה ממש זמן לזה", הסביר הגורם. גורם בסיעה אחרת בקואליציה סיפר: "לא דיברו איתנו על זה מאז הקמת הממשלה".
בניגוד להבטחות בחירות אחרות, לזו הקציב נתניהו מסגרת זמן מדויקת – בה כאמור לא עמד, למרות שסקרים הראו כי הציבור תומך ביוזמה וייתכן כי הקמפיין שניהל הליכוד בנושא זה תרם לניצחון בבחירות.
מיום הקמת הממשלה במאי האחרון חלפו כבר כשישה חודשים – שהם 190 ימים – אך אף הצעה בנושא לא הוגשה לאישור הכנסת או הוועדות, וגם ועדת השרים לענייני חקיקה לא דנה באף יוזמה שכזו, ככל הידוע לחדשות 2 Online.
רוב הציבור תמך, אבל הקואליציה לא קידמה
במהלך הבחירות האחרונות הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לשנות את שיטת הממשל, ואף הגדיר זאת כיעד מרכזי במהלך התעמולה. החוק שהציע נתניהו כולל שני סעיפים מרכזיים: הטלת הרכבת הממשלה באופן אוטומטי על הסיעה הגדולה ביותר על מנת ליצור שני גושים (הליכוד מול העבודה) וצמצום היכולת של האופוזיציה להפיל את הממשלה.
בהסכמים הקואליציוניים שנוסחו בסוף חודש אפריל ובתחילת חודש מאי נקבע כי "תוקם ועדה מתמדת בראשות נציג ראש הממשלה לבחינת רפורמות ממשלתיות שבה תיוצג כל אחת מסיעות הקואליציה". על פי ההסכמים שנחתמו בין הליכוד לבין יתר המפלגות בקואליציה, על הוועדה הוטל "לבחון באופן שוטף הצעות לרפורמות בשיטת הממשל, בשיטת הבחירות לכנסת, בדיני הבחירות (תוך התייחסות לחוק "המפלגה הגדולה") ובמערכות היחסים בין דרג הפקידות לבין הדרג הנבחר".
עוד נקבע כי הוועדה תגבש הצעות לתיקוני חקיקה בנושא "אך ורק בהסכמת כל הסיעות החברות בקואליציה". עד כה נערכו למעשה רק שני שינויים מינוריים בשיטת הממשל: ביטול הגבלת מספר השרים ל-18 והעברת "החוק הנורווגי", שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת תוך הבטחה שיוכלו לשוב למשכן אם יפסיקו לכהן כשרים.
63%: חשוב שנתניהו יעסוק בזה עכשיו
בסקר שנערך עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש יולי האחרון התגלה רוב גדול בציבור בעד הצעת נתניהו: 64% הביעו הסכמה עם הדעה שצריך להכניס שינויים עמוקים בשיטת הממשל וטענו כי היא גורם עיקרי לקשיים של ההנהגה לקבל החלטות אסטרטגיות ולבצען. רוב בציבור (51%) תמך בחקיקת חוק "ראש המפלגה הגדולה", ו-65% ענו כי יש לגרום להקטנת מספר המפלגות. 63% מהנשאלים הגדירו את נושא תיקון שיטת הממשל כנושא ש"חשוב שראש הממשלה יתרכז בטיפול בו בעת הזו".
מנתוני המכון עולה כי ישראל נמצאת במקום השני בתדירות הבחירות – כל שנתיים ו-10 חודשים, רק מאחורי יוון. ישראל נמצאת במקום השני גם במספר המפלגות בממשלה – רק באיטליה שותפות יותר מפלגות בקואליציה. משך כהונת השרים הצטמצם בעשורים האחרונים באופן דרמטי, ובחלק מהמשרדים שר לא נשאר בתפקידו יותר משנתיים.
במכון הישראלי לדמוקרטיה הסבירו כי עם סיום ההצבעות על התקציב, הדבר הדחוף הבא שצריך לעלות על שולחן הממשלה הוא תיקון שיטת הממשל. "מדובר בנושא שצריך לאחד בין קואליציה לאופוזיציה וככל שייעשה מוקדם, כך ייטב", הוסיפו. במכון מגבשים בימים אלו, בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית נוספים, חזית שתאפשר רוח גבית לביצוע מספר תיקונים, שלדבריהם יכולים להביא לשינוי גדול בהתנהלות השלטונית "של דילים וסחטנות פוליטית".
"אסור להוריד את הנושא מסדר היום"
הצעדים המרכזיים עליהם ממליצים במכון הם חקיקת חוק ראש המפלגה הגדולה, שיביא ליצירת שני גושים מרכזיים לקראת הבחירות הבאות, כדי להפחית את כוחן של מפלגות סקטוריאליות וניתוק הקשר בין תקציב המדינה לפיזור הכנסת. כיום, הסבירו במכון, הכנסת מתפזרת באופן מיידי אם לא עובר התקציב וכך לקראת ההצבעה נוצר חלון הזדמנויות לחברי כנסת בודדים לסחוט הישגים סקטוריאליים. התיקון האחרון שעליו ממליצים במכון הוא ביטול הצבעת האמון בממשלה עם השבעתה, בכדי לנתק את הקשר בין הכנסת לממשלה.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתב את תכנית המכון ביחד עם פרופסור גידי רהט מהאוניברסיטה העברית, אמר כי: "לא ריאלי היה לצפות שראש הממשלה יממש את הבטחתו לשינוי השיטה בקואליציה צרה כל כך אבל זו בדיוק הסיבה שאסור לו להוריד את הנושא מסדר היום, ובכל התפתחות פוליטית עתידית - הרחבת ממשלה או לחלופין בחירות מוקדמות - חובה שתמומש ההבטחה ויועברו התיקונים הנדרשים".
מצעד ההבטחות: מ-2009 ועד 2015
"אנחנו הולכים על מהלך דרמטי שישנה את פני המדינה", הבטיח נתניהו ב-2015 כשבישר על החקיקה הצפויה לשינוי שיטת הממשל. "בבחירות שיבואו לאחר מכן, ראש המפלגה הגדולה הוא זה שאוטומטית ירכיב את הממשלה, הממשלה תכהן במשך קדנציה מלאה בת ארבע שנים ואי אפשר יהיה להפיל אותה אלא במקרי קיצון וברוב גדול של חברי כנסת".
"זה יעודד את כולנו להתכנס לשתי מפלגות גדולות", נימק נתניהו את החלטתו. "הציבור יבחר איזו מהן תוביל את המדינה. שינוי השיטה איננו תחליף למנהיגות ולדרך. אבל בהינתן שיש דרך ובהינתן שיש מנהיגות, עדיין צריך יציבות ומשילות. זה הלקח העיקרי שלי, ואני בטוח שגם של רבים מכם, מהשנתיים האחרונות".
ב-14 במאי, ביום הצגת הממשלה, שב נתניהו על ההצהרה אך לא התחייב למספר ימים: "כל אחד מבין שבמצב הזה שממשלות חוזרות אליו פעם אחר פעם, כל שנתיים בממוצע ישראל מחליפה ממשלה. השיטה הזו חייבת להיות מוחלפת".
הוא קרא באותו נאום להרחבת הממשלה "משום שהדרך הזו היא הדרך היחידה לעשות את התיקון ולשנות את השיטה שמחזקת את המפלגות הגדולות ואת ראש הממשלה. אני משער שיו"ר האופוזיציה הרצוג יגיד שהוא לא ייכנס לממשלה, אבל אנחנו צריכים לחבור יחד ולשנות את השיטה. אני חושב שרוב אזרחי ישראל מבינים את מה שאמרתי עכשיו. הם מבינים שטובת המדינה מחייבת שינוי שיטת ממשל, זה משרת את המדינה. אני מקווה שהדברים שלי חודרים ללב וגם לשכל".
ההבטחה מחכה למימוש כבר מ-2009
חשוב להדגיש כי לא מדובר בהצהרה חדשה: גם ב-2013, עם פתיחת המושב השני של הכנסת, הציב נתניהו את שינוי השיטה כאחד היעדים - וכך גם שנה קודם לכן, כאשר צירף את מופז ו"קדימה" לממשלת אחדות.
אפילו ב-2009, כשנכנס לתפקידו כראש ממשלה, הצהיר: "שיטת הממשל שלנו אינה מותאמת לשעת מבחן כזו. מימדיה הגדולים של הממשלה המוצגת לפניכם היום, משקפים את הצורך באחדות לאומית המתחייב מן השעה הזו, אבל הם משקפים גם כשל מסויים בשיטת הממשל הקיימת. כשל שאפשר לתקנו, ואנחנו נעשה זאת". ההבטחה עדיין מחכה למימוש.
עד למועד פרסום הכתבה נמנעו בלשכת ראש הממשלה מלהגיב לדברים.