התקציב הדו שנתי אושר פה אחד: לאחר כמעט 24 שעות של דיונים מרתוניים, אישרה הממשלה את התקציב, למרות שבמהלך הלילה התעוררו קשיים רבים עם השרים שהביעו התנגדות לתקציב. חילוקי דעות נרשמו בעיקר עם שר החינוך נפתלי בנט, שר הפנים אריה דרעי ושר הבריאות יעקב ליצמן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"זה תקציב חשוב, בו יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחיה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו", אמר הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו. שרי הממשלה אישרו את התקציב, שיעמוד ב-2017 על 360 מיליארד שקלים וב-2018 על 376 מיליארד שקלים. עוד 4.7 מיליארד שקלים ילכו לחינוך, 200 מיליון שקלים יתווספו לסל התרופות ומס יוטל על בעלי 3 דירות ומעלה.
במהלך הלילה סוכמו עם חלק מהשרים תוספות במיליארדי שקלים. לצד חוסר ההסכמות, ההצבעה צפויה להתחיל בשעות הקרובות וצפוי רוב לאישור התקציב. השר בנט צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "תקציב החינוך יגדל ב-4.7 מיליארד שקלים, מנענו פיטורי מורים והבאנו אנגלית, מתמטיקה, חינוך מיוחד, עוד הקטנת כיתות ויישום ביטון".
דבר נוסף שעזר לקדם את ההסכמה שהושגה לבסוף היה הסעיף שיאפשר תחרות בבזק, שאושר לבסוף לאחר שהשר צחי הנגבי הסיר את התנגדותו ואת האיום כי יצביע נגד התקציב.
שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע אתמול כי בכוונתו להתנגד להצעת התקציב שתובא לאישור הממשלה מאוחר יותר. לדברי השר, התקציב שיגיש משרד האוצר אינו נותן מענה לצרכיה הבסיסיים של מערכת הבריאות ובמיוחד לטיפולים הנדרשים בשל הזדקנות האוכלוסייה. "הפערים עם משרד האוצר גדולים מאוד", אמר ליצמן.
בהודעתו טען השר כי תקציב המדינה לא נותן מענה לצרכים השונים של משרדו ובהם: תוספת מיטות אשפוז ושיפור המערך הגריאטרי לקשישים, התמודדות עם המשבר בתקציב קופות החולים, הצורך לתת מענה לבתי החולים הציבוריים כדי למנוע את קריסתם, הצורך לתת מענה למשבר החריף בפסיכיאטריה ותוספת תקנים לרופאים מתמחים.
ליצמן טען כי מחויבותו לציבור החולים מחייבת אותו לפעול לפי צו מצפונו והוא לא ייתן ידו לתקציב שאינו נותן מענה לצרכים הדחופים של המערכת. לדבריו: "העומסים בחדרי המיון והמחלקות, התורים לניתוחים ולרופאים מומחים חייבים לקבל מענה".
הודעתו של השר מגיעה שבועיים לאחר שהחליט לתמוך במימון הגדלת סל התרופות מ-300 מיליון שקל ל-550 מיליון שקלים בשנה, באמצעות הטלת מיסים על הביטוחים המשלימים של קופות החולים. ליצמן חזר בו מהודעה זו לאחר הדיווחים על כך שהטלת המס תפגע בשירותים הנוגעים ל- 80% מאוכלוסיית ישראל ובהם: טיפולי התפתחות הילד, רפואה משלימה והפריות חוץ גופיות.