אחרי החלטתו של בג"ץ לבטל סעיפים בחוק שהוביל ולמנוע כליאתם של מסתננים ללא משפט, תקף שר הפנים הפורש גדעון סער את בית המשפט וקרא להגביל את סמכויותיו בנושא. "הצעתי בשיחה עם ראש הממשלה לעשות את מה שנעשה בממשלת רבין עם בשר לא כשר ולקבוע פסקה בחוק כבוד האדם וחירותו שתמנע מבג"ץ להתערב בנושא", אמר הערב (שני) סער בריאיון למהדורה המרכזית בחדשות 2.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לדברי סער, המדינה אינה יכולה לקבל מצב בו היא נטולת כלים להתמודדות עם הסתננות בלתי חוקית. "כבוד האדם יש גם לאזרחי ישראל ולא רק למסתנן הבלתי חוקי", אמר שר הפנים שיזם את החוק. "אסור להרים ידיים. אם פעמיים במשך שנה חוקים של שתי כנסות שהתקבלו ברוב גדול נפסלו והותירו את המדינה ללא כלים - לא ניתן להסכים לזה".
השר סער הזהיר מפני המצב שיצר בית המשפט ואמר: "לפי בג"ץ הם חופשיים לצאת לתא ולכל מקום אחר בישראל. זו תוצאה בלתי סבירה". כשנשאל האם שינה את האג'נדה שלו ביחס לבית המשפט העליון השיב השר הפורש: " לי כבר אין אג'נדות אני תכף הולך הביתה".
החלטת שופטי בג"ץ עוררה הדים מקיר לקיר ברחבי הקשת הפוליטית, וגררה ביקורת רבה מצד פוליטיקאים נוספים בימין. יו"ר וועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב (הליכוד), תקפה אף היא את ההחלטה וכינתה אותה "בושה וחרפה".
"מערכת המשפט מנותקת מהעם", אמרה רגב. "החלטת בית המשפט קוראת לכל מי שנמצא באפריקה לבוא לישראל כי כאן המסתננים זכאים להסתובב חופשי. בית המשפט לא ראה את טובת הציבור הישראלי ובהחלטתו יגרום למציאות בלתי נסבלת בתוך מדינת ישראל".
גם יו"ר סיעת הבית היהודי ויו"ר השדולה להחזרת המסתננים לארצם, ח"כ איילת שקד הטיחה ביקורת קשה בשופטי בג"ץ. "היום חרב עולמם של מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל", טענה שקד לאחר פרסום ההחלטה. "בג"ץ קרא לכל תושבי אפריקה להגיע לישראל. הוא פגע בביטחון המדינה ובביטחון תושבי דרום תל אביב ורמס את הרשות המחוקקת".
"הגיע הזמן לשינוי שיטת בחירת השופטים ולעבור משיבוט שופטי עליון ושיטת 'חבר מביא חבר' לאיזון בין אקטיביזם לשמרנות", ציינה שקד. "הכנסת היא הריבון במדינת ישראל ובכוונתי לפעול להגשת הצעת חוק דומה והוספת פסקת התגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
ח"כ אלי ישי, שחרט על דגלו עוד בכהונתו כשר פנים את המאבק במסתננים הצטרף למתקפה."החלטת בג"ץ פוגעת בעתיד המדינה ואזרחיה, ואינה משקפת את טובתו וטובת עתידו ואף סותרת זאת. החלטתם מקדמת את ישראל להיות מדינת כל מסתנניה על פני מדינת כל אזרחיה, ייתכן ויש חובה להכניס בלימודי המשפטים גם לימודי אהבת העם, המדינה והארץ".
אורלי יוגיר, מנכ"לית המרכז למדיניות הגירה ישראלית טענה כי "פסק הדין מנותק לחלוטין מהמציאות בשטח, מהדמוקרטיה הישראלית ומהשכבות החלשות ביותר במדינת ישראל. מתקני השהייה הוכיחו את עצמם כאפקטיביים ביותר בעצירת זרם ההסתננות וכגורם המכריע לחזרה העצמאית של אלפי מסתנני עבודה לארצות מוצאם בחודשים האחרונים".
"בג"ץ הוציא את המדינה ממקום חשוך"
מנגד, ח"כים בשמאל ברכו על הפסיקה. "ההחלטה החשובה שהתקבלה היום היא אי של שפיות ותמרור אזהרה לממשלה כנגד הפרת זכויות האדם שבהן נקטה בשנים האחרונות", ציינה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת. "הממשלה לא הפנימה את החלטת בג"ץ האחרונה ועשתה ממנה חוכא ואטלולא. ברוח ימי התשובה, הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל תערוך חשבון נפש אמיתי".
ח"כ משה מזרחי (העבודה), חבר הועדה המיוחדת לטיפול בעובדים הזרים, טען כי החוק שהיה עד כה סתר את ערכיה של מדינת ישראל. "אני מברך את בג"ץ על ההחלטה, שהוציאה את המדינה ממקום חשוך שהממשלה הזו בהובלת שר הפנים לקחה אותו", אמר מזרחי. "הצענו בעבר שבמקום השקעת ענק בכלא חדש, עדיף להשקיע בהוצאתם של הפליטים משכונות המצוקה והכשרתם למעגל העבודה במקום המשך ייבוא העובדים הזרים הבלתי פוסק. תודה לבג"ץ על הפסקת החרפה הזו".