הושגה הסכמה רחבה על החוק (צילום: חדשות 2)
אילוסטרציה | צילום: חדשות 2

פשרה על חוק הלאום: אחרי דיונים וביקורת רבה שנמתחה על הצעת החוק של חבר הכנסת אבי דיכטר (ליכוד), הוסכם הערב (שני) על הסרת הסעיף מעורר המחלוקת, והחלפתו בסעיף שעשוי בפני עצמו לעורר מחלוקת נוספת.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בסעיף שנמצא בהצעה הקודמת, אותה קידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר יריב לוין, נכתב כי עברית היא שפת המדינה ולשפה הערבית מעמד מיוחד, אבל לא כמו העברית. 

לאור הביקורת הסעיף הזה יוסר מחוק הלאום, אך כן יתווסף אליו סעיף חדש, שאומר שלארץ ישראל יש מעמד חוקתי, ארץ ישראל היא המקום שבו מוקמת המדינה ויוגשמו בה השאיפות ההיסטוריות של עם ישראל. להצעת החוק יתווסף גם אותו סעיף שנותן מעמד חוקתי מיוחד לחוק הלאום כולו, כלומר הזכות לחוקק חוקים שמתגברים על הסעיף הזה תוגבל מאוד.

ההצעה אושרה בקריאה טרומית, למרות ביקורת קשה

לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק הראשונה של חוק הלאום, מליאת הכנסת אישרה בתחילת החודש בקריאה טרומית את הצעת החוק שהגיש יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר. ההצעה אושרה ברוב של 48 ח"כים בעד מול 41 נגד.

"על הצעת חוק הלאום משנת 2011 חתמו 37 חברי כנסת משלל המפלגות, אופוזיציה וקואליציה כאחד", אמר ח"כ דיכטר בדברי ההסבר לחוק. "על רקע הערות שקיבלתי מחבריי, עשינו מספר תיקונים בהצעה כדי להרחיב את התמיכה בה. הצעת החוק מקבעת ואינה פוגעת בזכויות המיעוטים בישראל. היא מאפשרת לכל אדם בישראל, ללא הבדל דת או לאום, לשמר את תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

"הצעת חוק היסוד הזו קובעת שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי אבל אינה מאפשרת לבני לאום אחר להגדיר את ישראל כמדינת הלאום שלו", המשיך דיכטר, תוך כדי המהומה שפרצה במליאה בשלב זה. "זוהי זכות הניתנת בהצעת החוק הזו לעם היהודי בלבד. אין לנו ארץ אחרת. ישראל היא מדינת כל אזרחיה כפרטים, היא אינה ולא הייתה מדינת לאום של מיעוט כלשהו החי בה".