אור צוק, תושבת כפר עזה, איבדה את אביה ואימה ב-7 באוקטובר. לפני כשלושה שבועות היא סיפרה במשדר חדשות 12 על החיים בצל הטבח הנורא - והיום (רביעי) היא שחזרה את הנסיעה הראשונה שלה לקיבוץ מאז הטבח וביקרה בחריפות את האפשרות לשחרור רק מהחטופים: "לכו תסתכלו להם בעיניים ותגידו להם שהילדים שלהם לא יכולים להשתחרר".
"היום היה היום ה-30 לרצח ההורים שלי", סיפרה אור בכאב. "בשבוע שעבר בעלי ואני נסענו לקיבוץ לראות בעיניים את הבית הפרטי שלנו ואת הבית של ההורים – בפעם הראשונה. זה לא היה פשוט, אני לא מאחלת לאף אחד לראות את הזירה שההורים שלו נרצחו בה. אני לא מאחלת ליש לראות איך אנשים טובים ופשוטים, שהסיבה היחידה שהם נרצחו היא שהם יהודים – פשוט נשחטו בבית שלהם".
אור תיארה את הביקור הראשון בבית הוריה: "הם אפילו לא הספיקו לסגור את דלת הממ"ד. רואים את החור בקיר של הכדור שפגע באימא שלי ורואים את המיטה שאח שלי הסתתר תחתיה".
"אתם צריכים להבין שאחרי שהמחבלים רצחו את ההורים שלי, הם פשוט החריבו את הבית", סיפרה צוק בכאב. "חיות, הם פשוט חוררו את הכול. אחד הדברים שמלווים אותי הוא המחשבה שאני ובעלי, באורח נס, לא היינו באותו יום בקיבוץ, באותה מידה זה היה להיות גם אנחנו – המחבלים יכלו לחורר אותנו. חזרנו לבית שלנו, כנראה הסתתר שם מחבל כי מצאנו דם ושאריות של חטיפים".
"לכו תדברו עם שיר שההורים שלה חטופים, תסתכלו לה בעיניים ותגידו לה, 'ההורים שלך לא יוצאים'"
"מדברים פה על החטופים ועל המספרים – אבל אלה חברים שלי, אנשים מהקהילה שלי", זעמה צוק. "אלה שמות, אנשים, יהודים, זה גם תאילנדים – אלה אנשים שבשבת בבוקר, בבית שלהם, בקונספציית הביטחון, לקחו אותם ופשוט חטפו אותם לתוך הרצועה".
על האפשרות לעסקה שתכלול החזרה של חלק מהחטופים בלבד אמרה: "אם המחבלים היו נכנסים אלינו הביתה וחוטפים את בעלי ואותי – אז אני, כי אני אישה, היו משחררים אותי? אבל בעצם אין לי ילדים, אז אני לא בעסקה? אז את בעלי היו משאירים? מה זה השטויות האלו בכלל?"
"לכו תסתכלו בעיניים של טלי ותסבירו לה למה הבנים היפים שלה, התאומים, לא יכולים לצאת – למה? כי הם בנים?", המשיכה. "לכו תדברו עם שיר, חברת ילדות שלי, שההורים שלה חטופים בעזה ותסתכלו לה בעיניים ותגידו לה, 'ההורים שלך לא יוצאים'. לכו תגידו להם, 'אנחנו לא מוציאים'".
"עם כל הכבוד, שחטו את ההורים שלי – וזה כל מה שמעניין אותי"
"האנשים שלנו, בסדיר, במילואים או בקבע, מקבלים פקודות להגן ולא לרצוח", אמרה צוק. "מה שחמאס עשה היה דברים שלא נותנים פקודות כאלו. אז כשמנהלים משא ומתן עם אנשים כאלה – תסלחו לי, אני לא אשתמש בערכים של 'מידתיות' שקיימים אצלנו. זה לא תופס, אתם לא תשקרו לנו. עם כל הכבוד, שחטו את ההורים שלי וזה כל מה שמעניין אותי".
"אני לא אחיה ליד המפלצות האלה, אני לא אביא ילדים לעולם ואגדל אותם לידם"
בסיום הריאיון אמרה צוק: "כשאני אחזור לכפר עזה, זה יהיה בתנאי אחד – לא אהיה שכנה שלהם. יואב גלנט יכול להתראיין וביבי יכול להבטיח – אותי מעניינים מעשים. אני לא אחיה ליד המפלצות האלה, אני לא אביא ילדים לעולם ואגדל אותם לידם".
"זכינו שיש לנו בקהילה אנשים מדהימים שנקראו לדגל וקיבלו עליהם עצמם את החינוך, התקומה והניהול", התייחסה צוק להתחלת השיקום של תושבי הקיבוץ. "הם עושים את זה בתנאים לא תנאים, בשעות לא שעות. הלוואי שהיו לי תעצומות הנפש של האנשים מהקיבוץ שלי – רובם הגדול אנשים שאיבדו ילדים, הורים שהילדים שלהם חטופים - ובכל זאת יש להם חלק פעיל (בשיקום)".