בזמן המלחמה, ועם נציג מטעם ישראל, יקיים ביום חמישי הבא בית הדין הבין-לאומי בהאג דיון ראשון בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל. מהן סמכויות בית הדין? איך אפשר להיערך? ומה עומד מאחורי ההחלטה יוצאת הדופן של ישראל להתייצב ולשתף פעולה? נעזרנו בד"ר דפנה ריצ'מונד-ברק, מומחית למשפט בין-לאומי באוניברסיטת רייכמן, שעבדה בבית הדין הבין-לאומי בהאג בתור מתמחה וכתבה ספר על בית הדין.
מה הסמכויות של בית הדין?
"אנחנו מדברים על תביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, מדינה תובעת מדינה אחרת, בתוך בית הדין הבין-לאומי בהאג, שזה בית הדין הוותיק ביותר במערכת המשפטית הבין-לאומית", מסבירה ד"ר ריצ'מונד-ברק. "הסמכות שלו באמת ליישב סכסוכים בין מדינות, והוא שונה מבית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג שחוקר ומעמיד לדין על פשעים אישיים של אנשים פרטיים. פה אנחנו רואים באמת שימוש במנגנון הקלאסי של מדינה נגד מדינה".
בשונה מהליכים המתנהלים בבית הדין הפלילי, אין סכנה של חקירה פלילית ומעצרים של אנשי צבא. בבית הדין לצדק בהאג מתבררות תביעות בין מדינות. "המטרה שלו היא לתרום לשלום ולביטחון הבין-לאומי, ליישב סכסוכים, בשלום, בין מדינות – כדי למנוע שימוש בכוח", מציינת ד"ר ריצ'מונד-ברק. "מהרגע שיש פנייה ממדינה נגד מדינה אחרת, בית הדין מחליט, וההחלטות שלו מחייבות את הצדדים לסכסוך. מה שבית הדין יכול לעשות, זה לתת תוקף לבקשות של התובע. דרום אפריקה מבקשת לגרום להפסקת המלחמה באופן מיידי. כלומר שהמאמץ המלחמתי, מה שקורה היום בעזה, ייפסק".
"לכן, בית הדין יכול לקבוע ש'על ישראל להפסיק להילחם כרגע בעזה, כי אנחנו חוששים שאולי יש פה פגיעה או נטייה לרצח עם, או חשש לרצח עם'. מבחינה משפטית ישראל מחויבת לציית, אבל אין לקהילה הבין-לאומית באמת משטרה", אומרת ריצ'מונד-ברק על האכיפה. "יש את מועצת הביטחון, שגם היא חלק מהמנגנונים, ושגם היא פועלת בזירה, ואם תהיה החלטה של ה-ICJ (בית הדין – י"א), שמחייבת את ישראל וישראל לא מצייתת, אז אפשר לצפות שאולי בהמשך מועצת הביטחון תיכנס לתמונה".
מה היה בתביעות קודמות?
"למשל, בשנות ה-80, הייתה תביעה של ניקרגואה נגד ארצות הברית", מזכירה ד"ר ריצ'מונד-ברק. "על זה שארצות הברית מימנה ותמכה במורדים נגד הממשל. ארצות הברית לא רצתה להשתתף והחליטה לא לבוא. כל המשפט התנהל בהיעדרותה של ארצות הברית. ניקרגואה באה, טענה טענות, וארצות הברית לא הגנה על עצמה, לא הופיעה, לא שלחה אף אחד. ואז התקבלה החלטה, וההחלטה הזו הייתה יחסית נגד ארצות הברית, וארצות הברית הייתה צריכה לציית לה, לא משנה שהיא לא השתתפה בתהליך, היא הייתה מחויבת להחלטה. היו ניסיונות להכניס את מועצת הביטחון לתוך התמונה הזו, אבל כמובן לארצות הברית יש וטו, אז זה היה בלתי אפשרי, אבל אנחנו לא בעלי וטו במועצת הביטחון והמצב שלנו יותר חלש".
"אסור לזלזל במה שקורה שם"
"יש הרבה לגיטימציה והרבה מעמד לבית הדין הבין-לאומי בהאג, ולכן אסור לזלזל במה שקורה שם", מדגישה ריצ'מונד-ברק. "מדינות לוקחות את זה ברצינות, וזה הליך שהוא אמור להיות כמובן משפטי ולא פוליטי. יש הרבה משמעות וזה בעל משקל בזירה הבין-לאומית".
עד כמה ההחלטה של ישראל לשתף פעולה עם ההליך היא החלטה חריגה?
"זה באמת נדיר ואני חייבת להגיד שזאת החלטה מאוד נכונה", טוענת ריצ'מונד-ברק. "אני חושבת שזאת החלטה ראשונה מזה עשרים שנה לשתף פעולה. זה גם מראה לנו את המשמעות של ההליך הזה מבחינתה של ישראל. ברגע שיש טענות נגד מדינה שהיא מבצעת רצח עם, המדינה לוקחת את זה מאוד ברצינות ואומרת 'על זה אנחנו נצטרך להגן'"
"באילו מקרים אנחנו ראינו שישראל לא שיתפה פעולה? אולי כדאי שנזכור שאפילו עכשיו יש הליך שונה מול בית הדין הבין-לאומי בהאג, של מתן חוות דעת מייעצת, שעומדת ממש על השולחן של השופטים - על ההשלכות המשפטיות של הכיבוש המתמשך. האם ישראל החליטה להשתתף בהליך של חוות הדעת הזו? לא. היה הליך מאוד דומה לפני 20 שנה ב-2003, על חוקיות גדר ההפרדה. גם שם ישראל החליטה לא לשלוח נציגים, ולא להגיש דוח על הטענות המהותיות שהועלו נגדה", מספרת ריצ'מונד-ברק.
"בכל פעם שישראל לא משתתפת, וכל זה נובע קצת לדעתי ממדיניות של 'או"ם שמום', שמה שקורה באו"ם זה פחות רלוונטי לנו", היא ממשיכה. "יש את העמדה הזו, אבל אני חושבת שפה השיקולים הם אחרים בשנים האחרונות. הטענה היא ששיתוף פעולה בהליכים מהסוג הזה מעניק לגיטימציה לאותם המנגנונים. כלומר, שברגע שישראל באה ושולחת נציגים וטוענת טענות מול בית הדין הבין-לאומי, אז היא מכירה בזה שלגוף הזה יש מעמד, מכירה בזה שלגוף הזה יש סמכות".
"הפעם מדובר בטענה לרצח עם"
מה שונה הפעם?
"מה שהשתנה זה שהיום אנחנו מול טענות של רצח עם", מעריכה ד"ר ריצ'מונד-ברק. "רצח עם זה הפשע הכי חמור, הכי רציני, שקיים במערכת המשפטית הבין-לאומית. זה באמת ללכת על כל הקופה, ללכת על הדבר הכי חמור שרק ניתן לדמיין. מה שקורה זה שעכשיו אנחנו באמירות מאוד קשות, שישראל מבצעת ג'נוסייד. כל פעם אנחנו עולים מדרגה, עכשיו מדברים על ג'נוסייד וזה משהו שאנחנו לא יכולים לסבול אותו. ככה אני מפרשת את זה. אגב, בגלל שזה הפשע הכי חמור הוא גם הכי קשה להוכחה. הרף מאוד גבוה".
איך ישראל נערכת להליך מהסוג הזה?
"ההליכים מול בית הדין בדרך כלל נמשכים הרבה מאוד זמן", מציינת ד"ר ריצ'מונד-ברק. "החוכמה שיש בתביעה של דרום אפריקה, זה לא רק שהיא מבוססת על רצח עם שהוא פשע מאוד חמור ולכן יש לזה משמעות מאוד גדולה – אבל גם עצם הבקשה של דרום אפריקה הולכת על איזשהו נתיב זריז קצת. זה שיש דיון כבר ביום חמישי הבא זה גם נדיר, זה משהו שהוא נובע מהבקשה של דרום אפריקה ספציפית. זה משהו משפטי פרוצדורלי, כשיש משהו חמור שקורה וצריך לשים לו קץ באופן מיידי".
"ישראל צריכה להיערך בצורה מהירה"
"אז איך ישראל נערכת? קודם כל, היא צריכה להיערך בקצב שהוא מאוד מהיר", מבהירה ד"ר ריצ'מונד-ברק. "יש פה מלחמה מתנהלת, יש לנו אינספור בעיות, שבע זירות, ובינתיים יש לנו עוד זירה שנפתחה. זירה שהיא מול בית הדין הבין-לאומי. זה כולל שיתוף פעולה של משרד החוץ, משרד המשפטים, הפרקליטות הצבאית כנראה. כל מיני דרגות בדרג המדיני ובדרג הצבאי. זה דורש מאמץ רב. ישראל צריכה להיערך בצורה מהירה, מאוד מהירה יחסית למה שאנחנו רואים בדרך כלל בהליכים מול בית הדין הבין-לאומי".
"ישראל צריכה במהירות גם להחליט מי השופט שיושב בבית הדין מטעם ישראל. אני אסביר, יש 15 שופטים שיושבים בהאג מכל מיני מדינות. לנו אף פעם לא היה שופט בבית הדין, אבל אם יש תיק שאתה חלק ממנו ואין שופט מהמדינה שלך, אז אתה יכול לבקש שימנו שופט אד-הוק. כלומר, הוא יהיה שופט רק במהלך ההליך הזה, כדי לאזן קצת, וגם כדי להביא לשולחן את כל הרקע על הסכסוך, על המדינה הזו הספציפית, מה הם הקשיים שלה, בפני השופטים האחרים שהם באים ממדינות אחרות", מסבירה ריצ'מונד-ברק.
עמודים שלמים של התבטאויות שרים
היא מזהירה כי יש "לגרום במהירות שיא לכל נציגי הממשלה להפסיק להתבטא בצורה שיכולה לגרום לנזק נוסף. כי יש פה בתוך התביעה של דרום אפריקה, עמודים שלמים של התבטאויות של שרים במדינה ונציגי המדינה, שלכאורה, על פי הטענות של דרום אפריקה – מצביעות על זה שקורה פה רצח עם. צריך מאוד להיזהר, לעשות תדריכים לכולם, ושכולם יבינו מה המשמעות של ההתבטאויות הללו בזירה הבין-לאומית".
- מחלקת המדינה האמריקנית נגד בן גביר וסמוטריץ'
- להטיל פצצת אטום על עזה? השר אליהו - "זו דרך אחת"
- סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי: "לשרוף את עזה, להטביע אותם
אם דרום אפריקה לא צד לסכסוך בין ישראל לפלסטינים, איך היא יכולה להגיש תביעה?
"אני חושבת שזאת נקודה מאוד חשובה, כי הרבה אנשים יחשבו ככה, ואני שומעת את זה כבר כמה ימים – 'מי הם בכלל דרום אפריקה? מה יש להם עם הדבר הזה?' יש הרבה אנשים שממש מעלים ספק בזה שלדרום אפריקה יש עילה. אני רוצה להסביר למה דווקא יש לה עילה", אומרת ד"ר ריצ'מונד-ברק.
"גם דרום אפריקה וגם ישראל חתומות על אמנת רצח עם, אמנה של שנת 1948 שהיא אמנה רב-צדדית, שבה יש הרבה מאוד מדינות חתומות, כולל דרום אפריקה וישראל", היא מסבירה. "זה הקשר, הן ביחד התחייבו לקיים את תנאי האמנה, הן ביחד התחייבו שבמקרה של סכסוך הן יפנו לבית הדין. הן חתמו יחד, עם כל המדינות האחרות".
"אם אחד מהצדדים לאמנה הזו, שבאמת הרבה מאוד מדינות חתומות עליה, אם למדינה אחת יש טענות נגד מדינה אחרת שהיא צד לאמנה – שהיא לא מקיימת את החובות שלה, אז היא יכולה להתלונן על כך מול בית הדין", מפרטת ריצ'מונד-ברק. "זו העילה של דרום אפריקה, שהיא, כמו ישראל, צד לאמנת רצח עם, ולכן יש לה זכות להתלונן על הפרות פוטנציאליות של אותה אמנה".