ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ סיכמו אמש (חמישי) להאריך את המגבלות הנוכחיות בנתב"ג ל-10 ימים נוספים. בנוסף לכך, חובת הבידוד לשבים לישראל, מחוסנים ושאינם מחוסנים, תוארך באמצעות צו מנכ"ל משרד הבריאות, בכפוף לאישור ועדת הבריאות של הכנסת.

סיקור נרחב ב-N12 על מצב התחלואה בישראל:

חובת המלונית לשבים ממדינות אדומות תובא לאישור הממשלה, ותיכנס לתוקף בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת. בנט והורוביץ סיכמו לבחון מגבלות נוספות ותמריצי ההתחסנות בימים הקרובים. "הילדים לא מתחסנים. צריך להודות באמת - זה כישלון", אמר בנט במהלך הדיון הערב. 

בדיון הוחלט להמשיך במודל הכיתה הירוקה, תוך החלת כמה שינויים: המודל לא יחול על כיתה שבה נמצאו שני תלמידים מאומתים, תרחיש שמהווה כ-5% מהמקרים המדווחים. אם אומת תלמיד אחד, יבצעו תלמידי הכיתה בדיקת PCR גם ביום השלישי. המודל לא יחול במקרה שבו אומת בכיתה תלמיד עם חשד להדבקה בווריאנט ה"אומיקרון".

במצבים בהם לא יופעל מודל הכיתה הירוקה, תלמידים מחוסנים יוכלו להמשיך ללמוד באופן פרונטלי, ותלמידים שאינם מחוסנים ילמדו בלמידה מרחוק. המתווה המעודכן יוצג בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב.

ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס הבהירה כי כשיש ילד מאומת בכיתה – יש לסגור אותה. "אנחנו יודעים שהאומיקרון מדבק הרבה יותר. מתוך הדבר הזה אני לא יודעת אם נכון להחמיר עוד יותר. אני כן חושבת שצריך לתת את המידע לפיו ב-1 מ-4 כיתות בהן נמצא מאומת - תהיה הדבקה עודפת", אמרה בדיון.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה כי "כל יום הוא יקר ואני חושבת שצריך לקבל את ההחלטות שנכונות לעכשיו ולשבוע הקרוב. נמשיך לבחון את הדברים תוך כדי תנועה". ד"ר אלרעי פרייס השיבה כי "האנטיגן לא מצליח לעלות על התחלואה תוך כדי תנועה, ולכן אנחנו מציעים להפסיק את האנטיגן ולא לעשות את זה יותר, צריך להבין מה הסיכון בזה".

שאשא ביטון ענתה: "0.08% זה הסיכון וזה הנתון. בסוף צריך להתסכל על הסך הכול הכללי. אני מקבלת את כל מה שנאמר כאן, לי זה לא משנה ובלבד שננסה לשמור לילדים על שגרה. אני לא מקבלת את ההמלצה לסגור כיתה אחרי שני מאומתים". השר הורוביץ תומך ומחזק את דבריה של שרת החינוך. "בסך הכול אני רואה פה מגמה יחסית חיובית של המתווה הזה, ואני דווקא חייב להגיד שאני מופתע לטובה מהתוצאות", אמר.

שר הבריאות הבהיר כי "אם אנחנו מדברים על משהו כמו 1,000 כיתות שעשו את המתווה ומשהו כמו 600 מאומתים בסופו של דבר - אני חושב שהמספרים פה מאוד ברורים". לדבריו, "יש כאן שני דברים: חיסון בוודאי הוא המענה המרכזי ואני כן בעד להרחיב את מגן חינוך, הבידודים לילדים מערערים אותם מאוד".

הדיון שנערך היה דרמטי ביותר, כשראש הממשלה רוצה שני דברים עיקריים: קודם כל להרוויח זמן כדי לקבל נתונים משמעותיים יותר לגבי האומיקרון ולעודד התחסנות. בנט מבין שנתוני ההתחסנות, גם בבוסטר וגם בכלל, לא טובים בלשון המעטה. במהלך הדיון בנט התרעם על כך שבכירי משרד הבריאות לא אומרים את דעתם האמיתית, אולי בהשפעת הגישה המקלה יחסית של השר הורוביץ.

ההצעות שהועלו בדיון נדחו על ידי היעוץ המשפטי. הרעיון של סגר על לא מחוסנים לא היה הצעה אמיתית של בנט לפעולה, אלא דוגמה למה שקורה במקומות שונים בעולם. הרעיון לא לאפשר ללא מחוסנים להיכנס לארץ נהדף גם הוא על ידי המשנה ליועמ"ש רז נזרי, שהבהיר כי אין היתכנות משפטית למהלך הזה.

נפתלי בנט (צילום: AP)
"הילדים לא מתחסנים. זה כישלון". בנט בדיון | צילום: AP

גורם משפטי בכיר אמר הערב לחדשות 12 כי "הצידוק האפידמיולוגי למנוע יציאה מהארץ לא תופס, מכיוון שזה נוגע כבר למדינת היעד – שלה חוקים ותקנות משלה. אנחנו יכולים לדון במה שקורה בכניסה לארץ, ופה כבר הטלנו מגבלות של בידוד ובדיקות, ואנחנו בתהליך של לחייב בלתי מחוסנים לשלם על מלוניות".

הגורם המשפטי הבהיר כי "אם משרד הבריאות יאמר בעמדה חד-משמעית שצריך למנוע מבלתי מחוסנים לצאת מהארץ כדי לעודד התחסנות, זה דיון נפרד, וגם הוא כמעט בלתי עביר משפטית".

לפי הנתונים שמצויים אצל שרי הממשלה, הווריאנט החדש מתפשט באופן נרחב בדרום אפריקה. גם באירופה ההתפשטות מהירה ובישראל התפוצה מצומצמת, ללא עדות להדבקה קהילתית. לפי מצגת משרד הבריאות, בשלב זה אין מספר גדול משמעותית של חולי אומיקרון בישראל שאינם ידועים. 

במשרד הבריאות טוענים שיש הצדקה אפידמיולוגית להמשך המאמצים לצימצום תחלואה נכנסת מחו"ל (הגבלת יציאה, בידוד מפוקח, מדיניות בדיקות הדוקה ועוד). הצפי לעתיד הוא "דינמיקה מהירה בשל פוטנציאל הדבקות גבוה במדינות שונות". עוד עולה מהנתונים שבישראל יש 100 נשאים של הווריאנט החדש או כאלה שמצויים בשד גבוה או נמוך לנשאות.