סגר על הלא-מחוסנים וחובת חיסון? ראש הממשלה נפתלי בנט הנחה היום (חמישי) להיערך להגבלות על אלו שלא התחסנו בדיון סוער שהגיע עד לכדי צעקות בינו לשר הבריאות ניצן הורוביץ. בעוד שבנט מציע הגבלות ושבחלק ממדינות בעולם כבר ניסו זאת ומקדמים צעדים דומים, מומחים וארגונים בין-לאומיים יוצאים נגד הרעיון הזה: "השאלה - כמה אתה מוכן לדרוך על הדמוקרטיה בשביל לקדם אג'נדה".

סיקור נרחב ב-N12 על מצב התחלואה בישראל:

"מה ראש הממשלה מנסה להשיג? להפעיל לחץ על הלא-מחוסנים להתחסן או להגן על האוכלוסייה?", אמר ל-N12 פרופ' צביקה גרנות מהאוניברסיטה העברית שהחליט לא להתחסן במנת בוסטר. "אני לא רואה תועלת בניסיונות לאמלל את האנשים כדי להכריח אותם להתחסן. הדרך הנכונה היא להסביר שהחיסון טוב ולא לדחוק לפינה את הציבור באמצעים שאינם דמוקרטיים".

נפתלי בנט (צילום: AP)
סגר על הלא-מחוסנים? ראש הממשלה נפתלי בנט, ארכיון | צילום: AP

"השאלה היא מה המטרה של ההגבלות האלו שבנט רוצה לקדם", הוסיף פרופ' גרנות. "אם המטרה להגן על הציבור מלא מחוסנים, אז אין שום הוכחה שזה נחוץ. כי בן-אדם שהתחסן אמור להיות מוגן ואדם שלא התחסן מודע לסיכונים ולוקח את זה על עצמו. אם המטרה זה להכביד על לא מחוסנים כדי להכריח אותם להתחסן - אז כמה אתה מוכן לדרוך על הדמוקרטיה בשביל לקדם אג'נדה? הפתרון צריך להיות הסברתי, לשכנע אנשים שכדאי להתחסן ושזה חשוב, לא לכפות את זה עליהם".

במשרד הבריאות מעריכים שההצעות שעלו על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט אינן סבירות. שר הבריאות ניצן הורוביץ התנגד בתוקף לאפשרות של "סגר על לא מחוסנים" או "חובת התחסנות". אפשרויות נוספות שעומדות על הפרק הן הכנסת תו ירוק גם לקניונים וביטול מתווה "הכיתה הירוקה" לילדים שלא התחסנו.

ההחלטות המסתמנות:
1. הארכת התקנות בנתב"ג לעוד שבוע עד עשרה ימים
2. ביטול מתווה הכיתה הירוקה
3. תו ירוק בקניונים
4. אכיפה נוקשה של תו ירוק החל מיום ראשון כולל קנסות

כך או כך, על מנת לאשר את ההצעות להחמרת ההגבלות על מתחסנים - הן יצטרכו להגיע לשולחן ועדת החוקה של הכנסת. יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב הביע בעבר התנגדות והערים קשיים בנוגע להטלת הגבלות על לא-מחוסנים.

לאחר הישיבה הסוערת, התנהלו מגעים נוספים בין סביבת ראש הממשלה לגורמי המקצוע במשרד הבריאות כדי להגיע לעמק השווה בנוגע לצעדים שבהם יש לנקוט כדי לצמצם את התחלואה

ילד מתחסן (צילום: 123rf)
תבוטל הכיתה הירוקה? חיסון נגד קורונה, ארכיון | צילום: 123rf

נציין כי לפי הנתונים שמצויים אצל שרי הממשלה הבכירים, הווריאנט החדש אומיקרון מתפשט באופן נרחב בדרום אפריקה. באירופה ההתפשטות מהירה גם כן ובישראל התפוצה היא מצומצמת ללא עדות להדבקה קהילתית. לפי מצגת משרד הבריאות, בשלב זה אין מספר גדול משמעותית של חולי אומיקרון בישראל שאינם ידועים. 

במשרד טוענים שיש הצדקה אפידמיולוגית להמשך מאמץ לצמצם תחלואה נכנסת מחו"ל (הגבלת יציאה, בידוד מפוקח, מדיניות בדיקות הדוקה ועוד). הצפי לעתיד הוא "דינמיקה מהירה בשל פוטנציאל מידבקות גבוה במדינות שונות". 

עוד עולה מהנתונים שבישראל יש 100 נשאים של הווריאנט החדש או כאלה שמצויים עם חשד גבוה ונמוך לנשאות.

גם בעולם יוצאים נגד הרעיון של הטלת הגבלות על אנשים שלא התחסנו, זאת כבר לאחר שאוסטריה ניסתה לבצע סגר על הלא-מחוסנים, דבר שלא נחל הצלחה, ואף מקדמת תוכנית חובת חיסון שתחל ב-2022. ניצבת האו"ם לענייני זכויות האדם, מישל בצ'לט, הזהירה אמש שחובת חיסון היא מהלך שפוגע בזכויות האדם. "מדינות השוקלות להנהיג מדיניות של חיסון מנדטורי במאבק נגד הקורונה חייבות להבטיח שהן מכבדות את זכויות האדם", אמרה והדגישה: "חיסון כפוי לעולם לא היה מקובל".

בשיחה עם סמינר מועצת זכויות אדם הזהירה בצ'לט שיש שיקולי זכויות משמעותיים שצריך לקחת בחשבון לפני הפיכת החיסון לחובה. "כל מנדט החיסון חייב לעמוד בעקרונות החוקיים, ההכרח, המידתיות ואי ההפללה", אמרה על פי סוכנות הידיעות AFP. "בשום מקרה אסור לתת לאנשים חיסון בכפייה".

היא הוסיפה כי היא מבינה את המטרות שאותן מבקשות המדינות שבוחנות חובת חיסון להשיג, במיוחד שאירופה ואזורים אחרים מנסים לבלום את הזינוק בתחלואה. "אלו מטרות לגיטימיות וחשובות", אמרה, אך הסבירה: "יש להפעיל חובת חיסונים רק כאשר יש צורך להשגת מטרות משכנעות לבריאות הציבור" אמרה. "צריך לשקול אותם רק כאשר אמצעים פחות חודרניים כמו חבישת מסכה והתרחקות חברתית לא הצליחו בבירור לענות על צרכים בריאותיים כאלה".

קורונה בוינה, אוסטריה (צילום: Muellek, shutterstock)
כבר ניסו צעד דומה, הקורונה באוסטריה, ארכיון | צילום: Muellek, shutterstock

גם ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדנהם הזהיר השבוע מפני יישום חובת חיסון נגד נגיף הקורונה, לפני שכל האפשרויות האחרות נוסו כדי לשכנע אנשים להתחסן. הנס קלוגה, המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, אמר שמדינות אינן צריכות לחייב חיסון אלא אם כן הן פנו קודם לקהילות. קלוג הוסיף כי חיסון מנדטורי יהיה יעיל רק בהקשרים ספציפיים, אך יש לשקול את "ההשפעה שיכולה להיות למתן חיסון על אמון הציבור".

"כאשר חובת חיסונים מיושמת בקרב ציבור עם שיעורי חיסונים נמוכים כסוג של פתרון למדיניות ממשלתית לא מוצלחת או כושלת בהתמודדות עם הקורונה, זה עלול לפגוע, ולגרום אפילו למשבר גדול יותר של לגיטימיות או משבר חברתי. ואף מהומה", אמר אנדריי קירביס, פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת מאריבור בסלובניה.

אוסטריה הודיעה על תוכנית לחיסון חובה מפברואר 2022 והקנצלר הנכנס של גרמניה, אולף שולץ, הביע תמיכה בתוכנית דומה בגרמניה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה גם כי ראוי לקיים דיון על חשיבה פוטנציאלית על חיסון חובה באיחוד האירופי.

ראש הממשלה בנט העלה הבוקר את האפשרות להגבלות על הלא-מחוסנים בהערכת מצב סוערת שקיים יחד עם שר הבריאות ניצן הורוביץ ועם בכירים נוספים. במהלך הדיון, שהגיע לטונים גבוהים, הנחה ראש הממשלה את גורמי המקצוע הרלוונטיים "לבחון אפשרויות להטלת מגבלות על לא-מחוסנים" - וביניהן סגר ואף איסור יציאה לחו"ל. בנט גם ביקש לבחון אפשרות של חובת חיסון כללית וביטול הכיתה הירוקה כדי לעודד את ההורים לחסן את ילדיהם.