סגר את הוילון ויצא. ארכיון (צילום: חדשות 2)
סגר את הוילון ויצא. ארכיון | צילום: חדשות 2

בית משפט השלום ברמלה גזר היום (ב') חצי שנת עבודות שירות על מורה בבית ספר במודיעין, אשר שכח ילד בן ארבע ברכבו וגרם למותו. באופן יוצא דופן, בדיון הטעון דרשה משפחתו של הילד המנוח מבית המשפט שלא לשלוח את המורה למאסר ואף ויתרה על הפיצוי הכספי שלו הייתה זכאית. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

המורה נהג להסיע את הילד ברכבו הפרטי לבית הספר בתמורה לתשלום. בבוקר בסוף חודש אוגוסט 2012 הסיע המורה שלושה ילדים. לאחר שהגיעו ליעדם ירדו מהמכונית שני ילדים. המורה הבחין במראת הצד של הרכב בילד שעבר במקום, סבר בשוגג כי מדובר בילד שנשכח, יצא מהמכונית וסגר את וילון החלון האחורי. בשעה 13:00 חזר המורה לרכב וגילה, למרבה הזוועה, את הילד מוטל במושב אחורי ללא רוח חיים.

טלטלה רגשית. אילוסטרציה (צילום: איחוד הצלה)
טלטלה רגשית. אילוסטרציה | צילום: איחוד הצלה


בין הפרקליטות והנאשם נחתם הסדר טיעון במסגרתו דרשה התביעה להטיל על הנאשם עונש של שישה חודשי עבודות שירות. בדיון הדגישה התביעה את עמדת בני משפחתו של המנוח, אשר גרים בשכנות למשפחת הנאשם, ובאופן חריג התנגדו לשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. בדיון ויתרה גם המשפחה של הילד המנוח על רכיב הפיצוי הכספי עליו הוסכם במסגרת ההסדר. "פיצוי לא שייך לאובדן בן", אמר בדיון סבו של הילד.

"בתי חברה של אשתו של הנאשם. היא מדברת איתה על מצבם הכלכלי ודמעות צפות בעיניה. לא רק שהם לא מצליחים לגמור את החודש, אין להם איך להתחיל את החודש. את הדם שלהם נשתה? הוא הרי לא יגנוב כדי לשלם את הפיצוי. הוא יצטרך להתבזות. האם בזה שאדם יתבזה ויושפל לממן את הפיצויים ירווח לנו?", תהה הסב.

"עמדה אצילית של המשפחה"

בדיון סיפר סניגורו של הנאשם כי הוא חווה טלטלה רגשית בעקבות התאונה ותוצאתה הטראגית. עוד הוסיף עורך הדין כי המורה חולם על מראה הילד ועסוק באופן אובססיבי באחריותו למות הילד וכן שהוא מקדם מיזם שמטרתו מניעת פגיעה בילדים בנסיבות דומות.

בפסק דינה ציינה השופטת נירה דסקין כי "כל לב נחמץ מהעובדה שקופדו חיי ילד רך בשנים. במקרים דומים בהם נהגי הסעות של קטינים נהגו ברשלנות אשר הביאה לאובדן חיי אדם הושתו עונשים מכבידים בהרבה מהענישה המתבקשת בפניה". עם זאת החליטה שופטת השלום לכבד את הסדר הטיעון נוכח נסיבותיו החריגות של המקרה ונוכח "עמדתה האצילית", כלשונה, של משפחת המנוח.