חדשות
אתמול בבוקר הגיע ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ לבית המשפט העליון בירושלים כדי לסגור מעגל. הרבה מאוד טלטלות עברו עליו מאז שסיים לחקור את נשיא המדינה. צוות החקירה שבראשו עמד ניצב יואב סגלוביץ' המליץ בשעתו לפרקליטות להעמיד לדין את קצב בשני אישומי אונס, לגבי א' מבית הנשיא ולגבי א' ממשרד התיירות.
לגבי העובדות ה' ו-ל', המליצו דוידוביץ וחבריו על אישום בסעיפי הטרדה מינית ומעשה מגונה. איך הוא רואה את הנשיא לשעבר? "מבחינתי עבר כאן עבריין. עבריין מין סדרתי, עבריין שגם ביצע שיבוש מהלכי משפט, מבחינתי עבר כאן עבריין".
החקירה הייתה כרוכה במסכת השפלות
גם בזמן החקירה עצמה, לא פסק היחס העוין אליו ואל אנשיו: "אם היינו עושים איזושהי הפסקה במהלך החקירה, אפילו הפסקה אנושית, שאנשים צריכים כדי לעשות חקירה - היו משאירים את הדלת פתוחה והיה יושב לנו מאבטח ליד הדלת. לא היינו יכולים להתייעץ בינינו ולדבר חופשי. לא יכולנו, לא הייתה לנו אפילו את הפרטיות שחוקרים צריכים במהלך החקירה".
עבור דוידוביץ הייתה זו סיטואציה משונה. בכל פעם שהוא ואנשיו פנו אל החשוד, משה קצב, הם נאלצו לקרוא לו "כבוד הנשיא". בכל פעם שקצב נכנס לחדר, נעמדו ארבעת החוקרים לכבודו. "החקירה הייתה בתנאים לא נורמליים. בדרך כלל, בעבירות כאלו, אנשים נעצרים. אני יכול להגיד לך אפילו בצורה יותר חד משמעית: אני עצרתי אולי עשרות ואולי אפילו מאות אנשים על עבירות פחות חמורות מזה ועם נסיבות אולי אפילו פחות חמורות".
החוקרים קיבלו טלפונים מבצעיים: "חשבנו שיאזינו לנו"
שעות ישב דוידוביץ מול קצב וראה איך הנשיא בשקריו, בניסיונות הטיוח, בהסברים הלא משכנעים, רק הלך והסתבך - הלך ושקע. "כשאתה מסתכל ואתה מנתח את התבנית העבריינית, את שיטת הביצוע העבריינית, אתה רואה בעצם התייחסות אל האדם, במקרה הזה, אל האישה, כאל חפץ. מבחינתו, אולי אפילו במצב של הכול מגיע לי, הכול מותר לי. אולי כמו שמעמידים לרשותי מכונית, העמידו לרשותי פקידה. כמו שאני רשאי לנסוע במכונית לאיפה שאני רוצה, אני יכול לעשות בעובדת הזאת מה שאני רוצה", הוא הסביר.
דוידוביץ המשיך ופירט: "אנחנו רואים כאן איזשהו מצב של התייחסות דה-הומנית לחלוטין, דה-אנושית לחלוטין, לקורבנות ניצול מחפיר, עד כמובן, רמה של אונס. בית המשפט קיבל את זה שקצב הוא לא רק אנס, אלא עבריין מין סידרתי. אני חושב על א' ממשרד התיירות ואולי גם על הקורבנות האחרות, כמה היה חשוב להן לשמוע שבית המשפט העליון של מדינת ישראל בעצם אמר: אנחנו מאמינים לכן".
למרות הכל, יש דבר אחד שמצליח בכל זאת להעכיר את תחושת הצדק שסוף כל סוף נעשה. דוידוביץ נזכר ב-א' מבית הנשיא, הנחקרת הראשונה שלו, האישה שחשפה את הפרשה - אבל הוצאה לבסוף מכתב האישום.
"בשורה התחתונה, בית המשפט העליון אישר את גזר הדין ואת שבע שנות המאסר. הוא עוד הוסיף הערה: שבע שנות מאסר אינן מבטאות את החומרה שבמעשיו של משה קצב. מה שרצו לומר הוא שאילו הפרקליטות הייתה מערערת על גזר הדין, קרוב לוודאי שבית המשפט היה גוזר עליו עונש כבד הרבה יותר", הוא הסביר. "הייתי בהחלט דרוך וסקרן לראות מה יגיד בית המשפט העליון. היה מסע של השמצות והכפשות. מסע של דה-לגיטימציה לרשויות האכיפה. אני שמח שעכשיו המסע הזה נגמר בצורה חד-משמעית".
למרות שבין שכניו ומכריו של הנשיא לשעבר והאנס המורשע יש מי שעדיין מוסיפים לתמוך בגרסתו, הבהיר דוידוביץ: "הבן אדם אשם. אין שאלה לגבי אשמתו - ומקומו בבית הסוהר".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
