ראובני, שנגדו בוטל כתב האישום (צילום: Basel Awidat/Flash90, חדשות)
4 שנות מאסר. ינון ראובני | צילום: Basel Awidat/Flash90, חדשות

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר היום (שלישי) ארבע שנות מאסר לינון ראובני, תושב אופקים, שהורשע בהצתת כנסיית הלחם והדגים באזור טבריה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"ידע כל אדם כי ביצוע עבירות כדוגמת המקרה דנא על רקע אידיאולוגי ובכלל זה פגיעה במוסדות דת על רקע לאומני יש בה מעבר לנזק שעלול להיגרם לרכוש וחלילה לחיי אדם", נימק השופט ג'ורג' אזולאי את גזר הדין. "גם סכנה להצתת תבערה לאומית אשר תעיב על היחסים בין הקבוצות השונות אשר חיות יחדיו במדינת ישראל וכל המעוניין להביע מחאתו באשר לדתם בדרכים פסולות ולא חוקיות ידע כי בתי המשפט יתייחסו לכך בחומרה ולא יהיו סלחנים עמו". בנוסף ציין כי "הנאשם לא הביע חרטה וצער על התנהגותו".

פרקליטו, עו"ד איתמר בן גביר אמר בתגובה לגזר דינו של ינון ראובני כי "בניגוד למה שחושבים לא מדובר כלל בעונש קל. אמנם הפרקליטות ביקשה עונש חסר תקדים של תשע שנות מאסר וטוב עשה בית המשפט שדחה את העמדה המופרכת של הפרקליטות, אך יחד עם זאת ברור כי גם העונש הנוכחי הוא מוגזם. ערבים שהציתו ישיבה קיבלו שנתיים וחצי מאסר וערבים שהציתו בית כנסת קיבלו שנתיים מאסר".

עוד אמר כי "מדובר בעונש לא סביר במיוחד כאשר מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי שרק לאחרונה התחתן וסבל מהתנכלות מתמשכת של השב"ס והשב"כ במהלך תקופת מעצרו. בכל מקרה אנו סבורים כי עצם ההרשעה לא נכונה. השופט התעלם משורה ארוכה של סימני שאלה, תהיות ומחדלי חקירה רבים שהצגנו ואנו נערער כמובן לבית המשפט העליון הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין".

יו"ר השדולה למאבק באירועי תג מחיר, ח"כ איציק שמולי, אמר בתגובה לעונש המאסר: "מדובר באחד מפשעי השנאה החמורים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות והיה מקום להחמיר עם המפגע אפילו יותר. אסור לגלות סלחנות מול טרור יהודי שמופנה כדי לפגוע בחפים מפשע, היא עוד עלולה לעלות לכולנו ביוקר".

ביולי האחרון הרשיע בית המשפט את ראובני, וזיכה את יהודה אסרף מאלעד. השניים נאשמו בהצתה בנסיבות מחמירות, השחתת פני מקרקעין ממניע של עוינות וקשירת קשר לביצוע פשע.

האירוע התרחש לפני שנתיים וחצי, כשהנאשמים הציתו אש בכנסייה הקתולית בכפר נחום וריססו על הקיר כתובת נאצה שבה נכתב: "והאלים כרות ייכרתון". מדובר בציטוט מתפילת "עלינו לשבח" שנאמרת שלוש פעמים ביום. אנשי הכנסייה היו נסערים והאב ניקודמוס, מראשי המסדר הבנדיקטי, טען שהמשטרה לא עושה מספיק כדי להילחם בוונדליזם שפגע באחד המקומות החשובים לנצרות".

בתום החקירה קבע בית המשפט כי ההצתה הינה פשע שנאה וכי ההתארגנות מאחוריו הייתה במסגרת תשתית אידיאולוגית אליה משתייכים מספר מצומצם מקרב פעילי הגבעות. תשתית זו פעלה מאז 2013 והחזיקה באידיאולוגיה קיצונית השואפת לשנות את סדרי המשטר ולקרב את הגאולה. מדובר בפעם הראשונה שגורמי חקירה מצליחים להשיג ראיות ולהגיש כתב אישום נגד מבצעי פשעי שנאה במקומות קדושים.