שבועיים לאחר שקבע בית המשפט העליון כי הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד רה"מ ורה"מ נתניהו ימסרו את מועדי השיחות שקיים נתניהו עם עורך ישראל היום לשעבר, עמוס רגב ומו"ל העיתון שלדון אדלסון, פנה היום (שלישי) רה"מ לבג"ץ בבקשה לדיון נוסף. "פסק הדין פוגע פגיעה אנושה בזכות לפרטיות", נכתב בבקשה. נתניהו מבקש דיון עקרוני בהחלטה, אך לא עיכוב ביצוע לגבי פרסום מועדי השיחות עם אדלסון ורגב - מידע שאמור להיות מפורסם בקרוב.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"בפרק הזמן הקצר שחלף מאז פרסום פסק הדין, אנו עדים לנחשול עצום של פניות לחשיפת שיחות טלפון פרטיות ויומני פגישות פרטיות של עובדי ונבחרי ציבור רבים, וזו רק ההתחלה", נכתב. "ראש הממשלה אינו מבקש מבית המשפט לבטל את החלטתו בעניין אדלסון ורגב מהסיבה הפשוטה שאין לו מה להסתיר".
"עם זאת, לאור החשיבות העקרונית שמייחס ראש הממשלה לזכות הבסיסית לפרטיות, ולאור מבול הפניות מאז פרסום פסק הדין, פונה ראש הממשלה לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, ולהכריע בסוגיות העקרוניות הרגישות הנובעות מפסק הדין", הסבירו בבקשה. "אין זה מתקבל על הדעת ששרים, חברי כנסת, שופטים ועובדי ציבור אחרים יהיו נתונים לחשיפת שיחותיהם הפרטיות עם עיתונאים ובכלל".
"האינטרס הציבורי גובר נוכח זהותם של המעורבים"
על פי החלטת השופטים מני מזוז, אורי שהם וניל הנדל שהתקבלה בתחילת החודש בעקבות פנייתו של העיתונאי רביב דרוקר, הפרטים שיימסרו יכילו מידע על מועדי השיחות ביניהם משנת 2012 וכי המשיבים, בהם ראש הממשלה, יצטרכו לשלם את הוצאות המשפט על סך 20,000 שקלים.
השופטים הסכימו פה אחד על כך שבניגוד לטענת רה"מ, אדלסון ורגב - אין מדובר בפגיעה בפרטיותם שכן רק מועדי השיחות התבקשו ולא תוכנן. עוד קבעו כי האינטרס הציבורי גובר נוכח זהותם של המעורבים והזיקה האפשרית ביניהם.
בית המשפט אף דחה את הטענה כי מדובר ב"חיסיון עיתונאי" מפני שהחיסיון מוענק רק למקור ולא לעיתונאי עצמו (רגב) וכי הטענה עומדת בניגוד לדרך שבה רה"מ הציג את יחסיו עם רגב ואדלסון כ"חבריים" בלבד.
העתירה הוגשה תחילה לאחר שהממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה סרב למסור את המידע שהתבקש בשל פגיעה בפרטיות. "שני האישים אליהם מתייחסת הבקשה (עמוס רגב ושלדון אלדסון) הם חברים אישיים של ראש הממשלה, ששיחותיו עמם הן שיחות פרטיות שאינן קשורות לעבודתו המיניסטריאלית של רה"מ", נכתב בתגובה מהממונה לבקשה של דרוקר.
לטענת דרוקר, הזיקה שמתקיימת בין "ישראל היום" לבין ראש הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בתחקיר ששודר בנושא מחייבת את פרסום המידע על מנת לאפשר לציבור לבחון את שאלת הזיקה בין רה"מ לעיתון. המשיבים טענו מנגד שהמידע יחשוף את יחסיו של רה"מ עם חבריו האישיים וכי רה"מ זכאי לפרטיות כמו כל אדם אחר.