איך יפסקו השופטים? (צילום: ariadna de raadt, Shutterstock)
אילוסטרציה | צילום: ariadna de raadt, Shutterstock

כתב אישום חמור שהוגש נגד גבר שנחשד בגרימת חבלה במהלך קטטה מחוץ לבר בדרום תל-אביב הפך בבית המשפט המחוזי בתל אביב לזיכוי, והביא איתו ביקורת קשה של השופטים נגד המשטרה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

הגבר, שיוצג על ידי עו"ד אורלי פרייזלר מהסניגוריה הציבורית, נאשם שבמהלך תגרה מחוץ לבר נגח פעמיים בראשו של המתלונן, ולאחר מכן חבט בראשו באמצעות מוט ברזל. כתוצאה מהתקיפה, נגרם שבר בגולגלתו של המתלונן, שאושפז, הורדם והונשם למשך תקופה.

גרסתו של הנאשם, למן הרגע בו נעצר היתה כי הוא אמנם היה במקום, אך הוא לא התוקף המתואר בכתב האישום. הוא נתן כבר בחקירתו הראשונה במשטרה את שמו של התוקף האמיתי. בית המשפט העדיף בסופו של דבר את גרסתו של הנאשם על זו של המתלונן ושל שלושת עדי התביעה שהפלילו את הנאשם. זאת, לאור סתירות שהתגלו בעדויותיהם.
 
השופטת טלי חיימוביץ' מתחה ביקורת קשה מאוד על מחדלי החקירה של המשטרה וגם על התנהלות הפרקליטה בתיק. "אם אכנה את חקירת המשטרה רשלנית, אחטא לאמת. האמת היא, שהמשטרה הפרה את חובתה הבסיסית ונמנעה מחקירת אירוע אלימות קשה, עד שלב מאוחר ביותר כשכבר לא נותרה בידה ברירה", נכתב בהחלטת בית המשפט.

"בכך גרמה לנזק ראייתי, ולפגיעה בזכויותיהם של המתלונן והנאשם. גם כשהואילה המשטרה לפתוח בחקירת האירוע, עשתה זאת בחוסר חשק ותוך גרירת רגליים, עד כי לא ניתן להשתחרר מהרושם כי קיים קשר בין זהות המעורבים בפרשה – עובדים זרים אפריקאים – לבין טיב החקירה".

"חקירת המשטרה את האירוע פגעה בזכויותיהם של כל המעורבים", נכתב עוד. "הפגיעה האנושה בראיות, בסמוך לאירוע, ולאחר מכן, החקירה השטחית, ובפרט ההימנעות מלרדת לחקר גרסת ההגנה, לא עשתה צדק עם המעורבים בתיק. מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו".

ביקורת חריפה עוד יותר נמתחה על התנהלות הפרקליטה עו"ד אפרת שדה, על כך שניסתה לשבש את הגנת הנאשם על ידי הסתרת חומר מזכה וניסיון להטיל אימה על עדי הגנה פוטנציאליים. בית המשפט הבהיר שרק לאחר שפנה לפרקליט המחוז כדי להבטיח כי לא יבולע לעדי ההגנה בעקבות עדותם, ניתן היה לשמוע עדויות אלו.

"אזכיר גם את התנגדותה הנחרצת של התובעת לבקשת הסניגורית, להבטיח שלא לעצור עדי הגנה שהם שוהים לא חוקיים", כתבה השופטת. "על מנת להוכיח את רצינות כוונותיה, מיד בפתח חקירתו של אחד מעדי ההגנה, ביקשה ממנו התובעת את אישור השהייה שלו, באופן שלא יכול להתפרש אלא כניסיון להלך אימים על העד ועל עדים פוטנציאליים".

בעקבות הזיכוי הזה שוחרר הנאשם לאחר מעצר של 11 חודשים. אם היה מורשע בעבירות בהן נאשם הוא היה צפוי לעמוד בפני עונש מאסר של שנים.

מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר בתגובה: "הפרקליטות הביעה בפני ביהמ"ש את עמדתה באשר לסדרי דין, דיני ראיות ופסיקת ביהמ"ש העליון בסוגיות השונות שהתעוררו במהלך המשפט. צר לנו שביהמ"ש ייחס לפרקליטה מניעים אחרים החורגים מעמדה ראויה ולגיטימית על פי תפיסת הפרקליטות".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הערות ביהמ"ש יילמדו ויופקו לקחים בהתאם".

לפניות לכתב: Azria@ch2news.co.il