כבר שנים שאת המכון לרפואה משפטית אופפת עננה של ערפל ובתוכה דיווחים על כשלים ובעיות בהתנהלות המקום. לזה התווסף דוח על ליקויים חמורים בהתנהלות הפרקליטות מול המכון, והבוקר (ראשון) מפרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, דוח המלצות לייעול העבודה בין הגופים. בין ההמלצות: שיפור התיעוד והעברת המידע בין הגופים והסדרה סטטוטורית של מעמד המכון, סמכויותיו ותפקידיו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הדוח שהוגש לשרת המשפטים ח"כ איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, כולל בתוכו 14 המלצות לפרקליטות ולמכון, שלדעת הנציב יש ביישומן כדי למנוע הישנות הליקויים שנמצאו בביקורת ולהבטיח התנהלות תקינה של הגופים המבוקרים. "יש באימוץ ההמלצות כדי להביא לחיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים ובמערכת אכיפת החוק בכללותה", נכתב בדוח.
חוות דעת חורצת גורלות
המכון הוא גוף ממשלתי המספק שירותי רפואה משפטית ותפקידו לסייע לרשויות האכיפה כמו המשטרה והפרקליטות בשלבי החקירה ובהליכים המשפטיים שלאחר מכן. רופאי המכון משמשים עדי תביעה בהליך הפלילי וחוות דעתם משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים, על בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של אנשים להרשעה או לזיכוי.
שמו של המכון נקשר בכמה מהתיקים המפורסמים שנידונו בתקשורת, ככזה שחוות הדעת ואופן תפקודו השפיעו על כל מהלך המשפט. בין השאר חקירת הרצח של תאיר ראדה ז"ל, כמו גם פרשת נסים חדד שנחשד כי אנס את התינוק של בת זוגתו וזוכה מחמת הספק.
הדוח ממליץ, בין השאר, על חובת תיעוד מלא בכתב ובזמן אמת של כל קשר שמתקיים בין הפרקליטות לבין רופאי המכון ועובדיו, כמו גם חובת העברת מלוא תיעוד זה לסנגוריה. הדוח ממליץ כי תיק העבודה של המכון יועבר במלואו לפרקליטות ויצורף לחוות הדעת של רופא המכון. כמו כן, תיק העבודה יועמד לעיון ולצילום הסנגוריה יחד עם כל חומרי החקירה.
עוד ממליץ הדוח לאפשר למומחה מטעם הסנגוריה להיות נוכח בכל נתיחה של גופה בחשד לפלילים, מבלי שהסנגוריה תידרש לבקש ולקבל צו של בית המשפט בעניין, כמצב הדברים כיום. הנציב הוסיף והמליץ לשר הבריאות לבצע בדיקה ובחינה של המקרים שנבדקו בביקורת ונמצא כי חלו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה.
עוד בין ההמלצות: הסדרה סטטוטורית של מעמד המכון, סמכויותיו ותפקידיו. כל זאת, לצד המלצות בדבר גיבוש הנחיות ונהלי עבודה המסדירים את ממשק העבודה בין הפרקליטות למכון, ומיסוד תהליכי בקרת פנים.
ממשרד המשפטים נמסר כי "ד"ר חן קוגל, מנהל המכון כיום, עודכן בהמלצות הדוח ובירך עליהן". שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה בתגובה לדוח: "תפקידה של הנציבות הוא להאיר ליקויים בהתנהלות מערך התביעה בישראל מתוך מטרה לשפר את מערכת אכיפת החוק ולהגביר את אמון הציבור במערכת זו. אפעל ליישום מסקנות הדוח על ידי הגורמים הרלוונטיים ובכך נבטיח שמירה על זכויות הנאשמים ושיפור השקיפות בניהול ההליכים הפליליים בישראל".
להמלצות קדמה ביקורת נוקבת על שני הגופים
המלצות הביקורת התבססו על ממצאי הביקורת, אשר הדגימו ליקויים בהתנהלות הפרקליטות; בין הליקויים שעלו ניתן למצוא אי מסירת מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה הקשורים בהתכתבות ובשיח של הפרקליטות עם רופאי המכון, בניגוד להוראות הדין. אלה הביאו לעיכובים ולהערמת קשיים בהעברת מידע מהותי לסנגוריה, העולים כדי הפרת צו שיפוטי באחד המקרים שנבדקו. עוד התגלה אי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה חומר חקירה.
בזמנו נמצאו גם ליקויים בהתנהלות המכון; שינויים בחוות דעת רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה, הערמת קשיים על מומחי ההגנה ומומחים מטעם הנאשם לקבל חומרי חקירה ולעיין בהם. בנוסף התגלה גם חוסר במדיניות ובנהלים מספקים, בעיקר בנוגע לממשק העבודה שבין הפרקליטות למכון.