בקשה לתביעת ענק נגד מצלמות המהירות: נהגת שהורשעה בעבירות מהירות וחויבה בקנס של 750 שקלים מבקשת כעת להפוך את תביעתה לתביעה ייצוגית בהיקף של כ-70 מיליון שקלים נגד המשטרה, משרד האוצר ומכון התקנים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מערכת המצלמות הדיגיטליות עם גלאי המהירות האוטומטיים הפרוסה בכבישי ישראל לצורך אכיפת עבירות מהירות אינה אמינה, כך נטען בתביעה, ולא נבחנה יכולת מדידת המהירות שלה. למרות זאת מורשעים על בסיסה אלפי אזרחים בעבירות תנועה.
הבקשה לתביעה הייצוגית עוסקת באמינותה של "מערכת א-3" – מערך מצלמות דיגיטליות וגלאי מהירות אוטומטיים שנועד לאתר ולתעד עבירות של נהיגה במהירות מפורזת וחציית רמזור אדום. באמצעות עו"ד תומר גונן, דני בלנקין ורותם ריימונד נטען כי במשך שנים משטרת ישראל גובה עשרות מיליוני שקלים שלא כדין באמצעות קנסות והזמנות לדין שמופקים על ידי המערכת.
ההתאמה לתקן מעולם לא נבדקה
המבקשת, יוליה אולחוב, הורשעה בעבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, על יסוד ממצאי מערכת א-3 וחויבה בתשלום קנס על סך 750 שקלים. בנוסף, נענשה בשלילת רישיון לחודש ופסילה על תנאי למשך שנה. בהזמנה למשפט ובכתב האישום בגין נהיגה במהירות שנשלח לביתה נטען כי נהגה בדרך עירונית בה המהירות המרבית המותרת היא 50 קמ"ש, במהירות של 81 קמ"ש. כתב האישום נשלח ממדור א-3 ומכשור.
לטענת אולחוב, המדינה מתהדרת על כך שמערכת האכיפה נבדקה ונבחנה ואף נושאת תו תקן של מכון התקנים, אך לאחרונה התגלה כי למערכת מעולם לא בוצעה בדיקת דיוק מדידת המהירות לצורך בחינת התאמתה לתקן. לטענת אולחוב, העדר בדיקה זאת, מראה כי המערכת אינה עומדת בתקן הישראלי ולמעשה לא נבדקה בטרם הוכנסה לפעילות.
בייצוגית נטען כי בהליך שמתנהל בימים אלה בבית המשפט לתעבורה בעכו, נאלצה המשטרה להודות כי יכולת מדידת המהירות של המערכת, הפונקציה המהותית ביותר שלה, מעולם לא נבדקה לפי הוראות התקן, ובידי המשטרה אין ראיות לביצוע ניסוי מסודר כלשהו לבדיקת יכולת מדידת המהירות של המערכת.