ניסיון החיסול בגבעתיים אתמול (שלישי) גרם לעבריינים רבים להביט פעם נוספת מתחת לרכב בבוקר. החשש מהטמנת מטענים הוא חלק בלתי נפרד מסיכוני העיסוק הפלילי. "זה רק נהיה יותר מסוכן, הצעירים מחפשים דאווינים", מספר לחדשות 2 Online זלמן אלפרון, אחיו של יעקב שחוסל לאחר שמטען הוטמן ברכבו. "זה לא כמו בימים שלנו, כשהיינו הולכים מכות בידיים חשופות ואחר כך עושים סולחה. בדור הזה יש הרבה יותר אמצעי לחימה פזורים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
גם האח נסים אלפרון ניצל פעמים רבות מניסיונות חיסול. "מי שבא לעבוד בתחום יודע מה הסכנות הטמונות בו - ולכן יש אמצעי ביטחון", הוא מסביר, "במקרה הזה המאבטח לא עשה את עבודתו, הוא היה צריך להישאר ליד הרכב במקום ללכת לאכול איתו ארוחת בוקר. אין מה לעשות, מי שבתחום צריך לדעת שתמיד צריך לחשוש ולהיות עירניים", הוסיף, "אלה לא חיים פשוטים".
חזי ראובן, מאנשיו של העבריין ריקו שירזי וניצול ניסיון חיסול בעצמו, מסכים. "תמיד צריך להיות עירניים ולהסתכל מעבר לכתף. חשוב לא לבטוח באנשים שאתה לא מכיר, ושיוצאים תמיד להיערך עם אמצעי ביטחון כי אתה לא יודע מה יכול לקרות". ראובן מוסיף כי "חשוב תמיד להסתכל כל בוקר מתחת לרכב ומראש לחנות במקום מקורה ומאובטח. ככלל, תמיד צריך להבחין בשינויים סביבך, לא משנה איפה אתה נמצא".
רחמים גומדי, לשעבר חלק מכנופיית כרם התימנים ו"רשימת ה-11" המפורסמת, טוען כי כיום הוא כבר לא חושש - אך גם מסכים שכיום התמונה כבר אחרת. "אף פעם לא חשבתי שרוצים לחסל אותי ואף פעם לא הלכתי עם אמצעי ביטחון", טוען גומדי, שבעבר הורשע ברצח כפול יחד עם חבר נוסף ברשימה, טוביה אושרי. "כשניסו לאיים עליי זה היה בשביל כספי פרוטקשן, ובסוף הם התחסלו בעצמם". לדבריו, גם במצב הנוכחי הוא אינו חושש: "אני חי חיים של אדם מבוגר שצריך להחזיר ציוד בקרוב, אני כבר לא שייך לעולם הזה".
לדברי ראובן סומך, רכז מודיעין במשטרת נתניה לשעבר, במרבית הפעמים אין בידי מאבטחיהם של העבריינים למנוע את ניסיונות החיסול. "אין לזה שום אפקט, זה הכל פוזה", הוא טוען, "פעם הם היו מסתובבים עם נשק אבל כיום אבוי להם אם ייתפסו חמושים - ולכן התפקיד שלהם הוא לחטוף את הכדור במקום הבוס שלהם, ובפועל גם זה לא קורה. מי מוכן היום למות בשביל 10-20 אלף שקלים?"