בתחילת החודש גזר בית המשפט את דינה של ב', המורה שהואשמה כי קיימה מערכת יחסים רומנטית עם תלמידתה. על אף חילופי הדברים בינה לבין תלמידתה, היא טוענת כי הסיבה שבגללה הסתבכה בפרשה מלכתחילה - היא ניסיונה לשמש כתף תומכת לתלמידיה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לא כל כך רציתי להיות מורה, פשוט לא מצאתי מה ללמוד ומשכו אותי ללמוד הוראה". הודתה ב'. "לאט לאט התאהבתי במקצוע. זה היה בשבילי ייעוד. להיות מורה אחרת. לא להיות מורה שנכנסת לכיתה, מלמדת, יוצאת וזהו. אלא כזו שאכפת לה מהתלמידים שלה גם אחרי הצהריים. לצערי עכשיו יש תחושה שכל מה שהצלחתי להגיע אליו נהרס".
במשך שנים ארוכות נעה ב' על הציר של מורה, חברה, ידידה או יועצת. היא חיפשה את קרבתם של התלמידים ואז גם חצתה את הגבול האסור. את א', תלמידתה, היא הכירה לראשונה כשלימדה בכיתה ה'. שנה לאחר מכן, רגע לפני הפרידה לחטיבת הביניים, היא כתבה על הלוח את כתובת המסנג'ר שלה והיחסים עברו למימד אחר. גם פער גילאים של 30 שנה לא עצר אותה.
על פי השתיים, הקשר ביניהן החל בהודעות בטלפון ובמחשב ולאחר מכן התגלגל למפגשים ארוכים. א' סיפרה כי מורתה נהגה לשתף אותה בתחילה בפרטים מחייה האישיים. "היא סיפרה לי על הבעיות שהיו לה עם הבת שלה ועל הזוגיות שלה", שחזרה א'. "היא התחילה לספר לי שהיא נפרדה ממישהי ושבגלל זה היא בלי מצב רוח".
הסוד שלהן החזיק כמעט 4 שנים. ב', אם חד הורית לילדה קטנה, לצידה של הנערה שבקושי היתה אז בת 13 וחיפשה מישהו שיקשיב לסוגיות שעל לבה. הן נפגשו בסתר לפחות שלוש פעמים בשבוע במכונית ביערות הכרמל, ובהמשך גם בביתה של המורה. השיחות האישיות גלשו מהר מאוד גם ליחסי מין. "היא אמרה לי שאסור לי לספר את הדברים האלה, אסור שיידעו על הקשר הזה. שהוא לא בסדר. שאם יידעו אז היא תישלח לכלא", טענה א'.
"יודעת שאני יותר מחברה"
רוב המסרונים והדואר האלקטרוני שהחליפו השתיים לאורך שנים ארוכות - נמחקו. החומר ששוחזר מלמד על טיב מערכת היחסים שהתפתחה ביניהן ובעיקר על גבולות מוסריים וחוקיים שהלכו והיטשטשו. "משהו מאד מוזר ומיוחד קרה לנו בחודש האחרון", כתבה המורה באחד המקרים. "שתינו לא ממש מבינות אבל זורמות עם זה, אני לא יכולה שאני מרגישה כמו אמא שלך אלא יותר כמו חברה... אבל בעצם אני יודעת שזה יותר מזה".
ב', הודתה כי במהלך מערכת היחסים חשה אהבה כלפי תלמידתה. "היה לי מאוד אכפת ממנה, היה לי מאוד חשוב לדעת מה עובר עליה, אבל מאד דאגתי", טענה. א', לא הכחישה רגש דומה: "אהבתי אותה, אחרת לא הייתי בקשר איתה".
כמו בכל קשר, גם כאן היו מריבות, קנאה ולא מעט כעס, אבל שתיהן נמנעו מנתק סופי. המורה חששה מהכלא, התלמידה לא רצתה לאבד דמות מרכזית בחייה. היא ידעה שלא תוכל לשתף איש במה שעובר עליה. "ביקשתי ממנה לנתק את הקשר וכמה פעמים היא המשיכה לרשום והמשיכה להתקשר אלי, היא ביקשה שלא נפסיק ככה את הקשר, שנמשיך לדבר", טענה א'.
מנגד, המורה תיארה את הדברים באופן קצת שונה: "א' היתה יוצאת מהבית, טורקת את הדלת והולכת לבד בלילה. הייתי צריכה לחפש אותה ולשכנע אותה לחזור. היו המון פעמים כאלה. בכל פעם כזאת רציתי להתקשר לאביה, אבל היא עשתה סצנה ומחקה את המספר שלו כדי שלא אתקשר אליו".
"התלמידים היו חשובים לי"
רק אחרי ארבע שנים, הביאה אחת המריבות לסיום הקשר בין השתיים. כשא' היתה בת 17, המורה כבר חצתה את גיל 50. ולמרות זאת, התלמידה הצעירה סיפרה כי בחרה לשתוק, עד שאביה גילה את האמת.
"הייתי במצב לא טוב, עד כדי כך שלא יצאתי מהמיטה, לא קמתי, לא אכלתי ולא הלכתי לבית הספר", שחזרה א'. "אבי שאל אותי מה קורה אך אני רק בכיתי. אז, הוא התחיל לשאול אותי אם זה קשור למורה וכנראה בתגובות שלי הוא הבין שכן".
המורה נעצרה. דבר הגעתם של השוטרים לביתה נודע לה מבתה הקטנה. בהמשך התברר לה כי חוקרי המשטרה ניהלו עוד קודם חקירה סמויה נגדה: הם יזמו שיחות מוקלטות וניסו להבין מה בדיוק כללה מערכת היחסים בינה לבין התלמידה. היא נחשדה אז בביצוע מעשים מגונים בקטינה ובבעילה אסורה בהסכמה. העונש יכול היה להגיע לשמונה שנות מאסר. במשך שנה וחצי, עד להגשת כתב האישום, היא המשיכה ללמד עם עננה מעל לראשה. את השנתיים האחרונות היא העבירה בעיקר בדיונים משפטיים.
"אם היה מדובר בגבר, היא היתה בכלא"
לבסוף, סעיפי האישום הוחלפו בקלים יותר ועונשה של ב' נקבע לחצי שנה של עבודות שירות ועוד שנת מאסר על תנאי. משפחתה של א', זעמו על ההחלטה. מנגד, בית המשפט הסביר כי הסיבה העיקרית לכך היתה הדאגה לבתה של המורה שהיתה אמורה לעבור למשפחת אומנה אם היתה נענשת במאסר בפועל.
"אין לי ספק שאם היה מדובר בגבר, שהוא אינו אב חד הורי, היא היתה מוצאת עצמה כנראה מאחורי סורג ובריח", הסביר פרקליטהּ של ב'. "אבל זו בדיוק הגדולה של המערכת המשפטית שלנו, אנחנו לא עוסקים כאן במתמטיקה אלא באנשים".
"אני לא מדברת על הדברים שנאמרו במהלך הדיונים בבית המשפט", אמרה ב', שאף ציינה כי מעולם לא הכחישה כי את הפרטים שנגעו למערכת היחסים בינה לבין תלמידתה. "אך מה שהיה חשוב לי לומר היה מי אני באמת, ומה היה חשוב לי לגבי כל התלמידים".
אך א', תלמידתה לשעבר, חושבת שלא כך הם פני הדברים. "לא אכפת לה מהתלמידים, אלא רק לספק את היצרים שלה. היום אני לא חשה כלפיה דבר מלבד כעס וריחוק".
גם היום נזקי מערכת היחסים האסורה מלווים את א' מקרוב. היא הפסיקה את לימודיה ונמלטה מהטיפולים הפסיכולוגים. אפילו את שיעורי הנהיגה היא עצרה. הנערה שעומדת בתחילת הדרך, מחפשת בגיל עשרים בעיקר שקט נפשי אחרי המשבר הגדול שחוותה.