הר הבית נחשב בעיני רבים לאחד המקומות הנפיצים ביותר במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל. מאז מלחמת ששת הימים, בעקבותיה הועבר המתחם תחת שליטה ישראלית, גברה המתיחות בין יהודים למוסלמים בשל קדושתו הרבה של המקום בעיני שתי הדתות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הר הבית ועליו מסגד אל אקצא, נמצאים בשליטתו של הוואקף המוסלמי. במשך שנים ניטשת מלחמה בין מדינת ישראל לבין קבוצות של יהודים, המבקשים לעלות אל הר הבית על מנת להתפלל במקום, בו על פי האמונה היהודית, שכן בית המקדש עד שחרב. אותם יהודים דורשים מהמדינה לקבל אישור להתפלל על הר הבית, אלא שבפועל המשטרה מונעת זאת מהם בשל הרגישות הרבה שבשינוי הסטטוס קוו.
"אנחנו רוצים לשבור את האיסור הבלתי חוקי הזה, שמונע מיהודים להתפלל בהר הבית", אומר עיתונאי "מקור ראשון", ארנון סגל, "האיסור הזה היה נחשב בכל העולם לגזעני ואנטישמי". אז מה בכל זאת השתנה לאחרונה? מספר היהודים שעולים להר הבית נותר אמנם זניח - 2074 בארבעת החודשים הראשונים של שנה - אולם דומה כי סוגיית תפילת היהודים מצליחה לאחרונה לחדור לסדר היום הציבורי.
מי שאחראי על היציאה מהשוליים, שנתפשים לעתים כמשיחיים, הם קבוצה של לוביסטים שמעודדת עליית אישי ציבור וחברי כנסת להר הבית. אלא שהשינוי שנרקם אינו רק ציבורי. בשנים האחרונות יותר ויותר רבנים מהציונות הדתית, שבעבר נרתעו מהרעיון, מעניקים היתר הלכתי לעלות אל ההר - גם אם בהסתייגות.
"כמו שהאמנו שמדינת ישראל תקום - כך בית המקדש יקום"
אך יש מי שעבורו לא מדובר רק ברעיון מופשט אלא בדרך חיים, שבה לומדים ומתרגלים את הפרקטיקות של בית המקדש, לקראת בניית הבית השלישי. בשבוע שעבר נפגשו ביצהר נשים למען בית המקדש ועברו סדנה שנועדה ללמד אותן כיצד להקריב קרבן סולת למי שידו אינה משגת בקניית עולה. את הקרבנות מקריבים על מזבח, שנבנה על ידי אבנים מים המלח. בשלב זה, המזבח ממתין להעברתו לבית המקדש בהר הבית - לכשיוקם.
"אנחנו בהחלט מאמינים שזה יקרה", מספר דוד שוורץ, מנכ"ל "מכון המקדש", "כמו שהאמנו שמדינת ישראל תקום, גם בית המקדש יקום. זה עניין של זמן ושמספיק אנשים ירצו את זה. אני חושב שיש תנועה מספיק גדולה לבניית בית המקדש".
במדינת ישראל ישנם כ-12 ארגונים שונים שעוסקים בתנועות המקדש, בגישה של כינון בית המקדש השלישי", מסביר פרופ' יצחק רייטר, ממכון ירושלים לחקר ישראל והמכללה האקדמית אשקלון, "חלק מהשיח שלהן, כולל את הריסת המסגדים בהר הבית, והן ממומנות על ידי משרדי הממשלה במסגרת תקציבי החינוך, התרבות והדת - סדר גודל של מאות אלפי שקלים בשנה".
וכך נראה החזון: רכבת קלה, רכבל ומנהרות, יעבירו את העולים אל הר הבית - מודל שנות האלפיים. כל מה שנותר הוא רק לקבל את אישורי הבנייה וההקמה, לתכניות שממתינות בינתיים במגירה.