חדשות
אחד הפרויקטים היותר שאפתניים שידעה מדינת ישראל בתחום הבטיחות בדרכים יוצא לדרך: החל מהבוקר מופעלות 12 מצלמות דיגיטליות בכבישים הבינעירוניים - 8 מצלמות רמזור ו-4 מצלמות מהירות.
בשלושת השבועות הראשונים ליישום הפרוייקט, הנהגים שייתפסו במצלמות החדשות יקבלו רק אזהרה בלבד. עד סוף השנה יפעלו 60 מצלמות תנועה חדשות בכבישים.
הפרויקט הגדול הזה מעלה שאלות רבות, משום שלא ברור מאיזה 'סף אכיפה' יחלו המצלמות לעבוד. לפי חלק מהפירסומים, המרווח המדובר יהיה חמישה אחוז בלבד. כלומר אם בכביש של 90 קמ"ש נסעתם ב-94 וחצי קמ"ש - חייכו למצלמה ושלמו קנס.
השאלה המרכזית שנוגעת לפרויקט היא האם הוא אכן נועד לבטיחות בדרכים או רק להעשיר את קופת המדינה - עוד סוג של מס. כמה חברי כנסת ביקשו, אך באוצר סירבו לפרט מדוע לא יושקע אף שקל מהקנסות בחזרה בתשתיות, בבטיחות בדרכים?
ועוד עניינים כספיים – מרבית מצלמות המהירות יוצבו בכבישים מהירים ובטוחים שיניבו דוחות רבים. אז מדוע אין מצלמות שיוצבו ליד בתי ספר וגני ילדים? יתרה מזאת, המערכת החדשה תוכל לנפק עשרות אלפי דוחות בחודש. מה יקרה בבתי המשפט לתעבורה – שקורסים כבר היום?
אחת ההערכות מדברת על כך שהמצלמות יהפכו מהר מאוד ללא אפקטיביות, באמצעות אפליקציות בטלפונים החכמים שיתריעו על מיקום המצלמות. נהגים מנוסים ומהירים ידעו איפה המצלמות ויאטו רק באזור שלהן. בשורה התחתונה: מרבית הדו"חות יינתנו לנהגים נורמטיביים. בנוסף, קיים החשש שהמצלמות יגרמו לתאונות בעצמן: בלימות פתע בשל המצלמות יביאו להתנגשות אחור – חזית.
הפעלת המערך המלא - שצפוי לכלול 200 מצלמות מהירות ו-100 מצלמות רמזור - עשויה להכניס לקופת המדינה יותר מ-900 מיליון שקל מדי שנה. באשר לכסף מהקנסות, יש למדינה הערכות מדוייקות. עד כמה המצלמות באמת יורידו את מספר התאונות? כאן יש הרבה יותר סימני שאלה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
