אשתו של קרפ משחזרת את רגעי האימה

אין שום פרט במסלול החיים של משפחת קרפ שיכול היה להוביל אותה אל הזוועה הזו. לאחר זוגיות של 25 שנה עם אריק שהתאפיינה במסירות, אהבה אין קץ לא מעט חלומות נאלצת שרה קרפ להתמודד עם מות בעלה האבוה אריק, לאחר שנרצח באכזריות לפני כחודשיים.

לדבריה הכל עבד כשורה עד ללילה ההוא שבו התפרקו לה החיים, אז בטיילת. "למה עשו את זה? הוא לא עשה להם שום דבר, הוא לא דיבר איתם, לא התעמת איתם", מנסה שרה קרפ להבין ללא הצלחה. "הוא אהב הכל, בעיקר לשמוח, לרקוד. הוא אהב לחיות, הוא אהב את החיים. ביום אחד ככה נגמרים החיים, ואפילו לא ביום, בדקה".

חום הקיץ של ליל ה-15 באוגוסט הוביל את שרה, אריק והבת אוטיליה אל הטיילת של חוף תל ברוך בתל אביב. "בעלי לא היה טיפוס שהיה מתעמת עם מישהו, הוא לא דיבר איתם. הוא לא... שום דבר", היא משחזרת.

"התחננתי שלא יעזבו אותנו"

על פי כתב האישום, צעיר שעבר על יד הספסל שעליו ישבו בני המשפחה, ביקש מאריק שיסדר לו את אחת הנשים שאיתו. אז ביקשה המשפחה לעזוב את המקום כדי להימנע מעימות אבל הצעיר הזעיק את חבריו. הם הגיעו והחלו להכות את אריק, שרה ואוטיליה.

"צעקתי כל הזמן עזרה, טלפון. רק כשאיזה זוג שהגיעו באמת והם זוג ישראלים, והם עזרו לנו
והם באמת לא עזבו אותנו. פשוט התחננתי אליהם שלא יעזבו אותנו". אחר כך הצליחו הבנות להימלט ולקבל עזרה, אך הצעירים המשיכו להכות את אריק עד שהתמוטט.

קרפ מסבירה כי יש להעניש בחומרה את הצעירים שהיו מעורבים ברצח. "לא הרגשתי שאני נמצאת לא בתל אביב, ולא במדינה שלנו, לצערי. נחצה כאן קו אדום שלא היה כדוגמתו אסור לרחם בשום צורה שהיא על הרוצחים האכזריים האלו מבחינתנו, כל המעורבים אשמים ברצח ואנו מצפות מהמדינה לנהוג בהם ביד קשה ולמצות איתם את מלוא חומרת הדין אחרת המצב כאן רק ילך ויחמיר".

שרה והבנות כנפגעות עבירה כמעט ולא מקבלות תמיכה מן המדינה. הן מתקשות לספק אמצעי מחייה ונתמכות על ידי משפחתן. כעת כל מה שניתן למשפחה לקוות זה שיוקמו מרכזי הגנה, סיוע ותמיכה נוספים, ויישונה החוק כדי שיאפשר עזרה לקורבנות הרבים שנפלטים ממעגל האלימות.

משפחת קרפ מיוצגת על ידי מרכז נגה לנפגעי עבירה, הקרייה האקדמית אונו