הולכת בפעם הראשונה בגיל 9: רים עדוי בת ה-9 מטורעאן שבגליל נולדה עם מום מולד ונדיר שגרם לשתי רגליה לא להתפתח. מיומה הראשון היא נאלצה ללמוד כיצד לחיות עם רגליים קטועות. במשך כל ילדותה, רים למדה כיצד להתנייד בביתה על ידי זחילה עצמאית וקפיצות באמצעות כפות הידיים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו   

מיאדה, אמה של רים, סיפרה על הקשיים שחוותה במהלך השנים בהן חיה ללא רגליים: "היה ברור לנו שהחיים יהיו לא פשוטים, אבל היה חשוב לי שיהיו לה חיים הכי רגילים וטובים שיכולים להיות. היא למדה בבית ספר רגיל וכל החברים קיבלו אותה באהבה".

לפני מספר חודשים, אחרי שנים שבהן חיה ללא רגליים, הוחלט לנסות לשקם את מצבה של רים ולבצע ניתוח אורתופדי הכולל קטיעה חלקית של רגל שמאל, זאת על מנת לאזן את גובה שתי הרגליים שלה לצורך התאמת פרוטזות.

הניתוח המהפכני עבר בהצלחה, ואחריו סיפרה רים בהתרגשות על הרגע שבו עמדה לראשונה על רגליה, אחרי תשע שנים. "זו הייתה תחושה חדשה עבורי, פתאום הצלחתי לעמוד", מספרת רים על הרגע הראשון בו צעדה עם הפרוטזות. "כמה ימים אחר כך, הלכתי לבית הספר שכל החברים יראו אותי - והם כולם חיכו לי בכיתה ומחאו לי כפיים כשנכנסתי. מאוד התרגשתי".

"רים ילדה עם כוחות אדירים, זה תהליך נדיר ומרגש"

רים לא הייתה מגיעה לרגע המרגש הזה בלי עלא ג'השאן, פיזיותרפיסט של מכבי שירותי בריאות בנצרת עילית מזה 23 שנה ומנהל מכון הפיזיותרפיה בעיר, אותו הכירה במהלך הליך השיקום שלאחר הניתוח. 

עלא מספר שהוא מעולם לא נתקל במטופל עם עוצמות אנושיות כשל רים: "בפגישה הראשונה איתה היה לי ספק גדול לגבי אפשרות השיקום. ככל שהימים עברו התחלתי להבין שהליך השיקום מציאותי לגמרי. ברגע הראשון שהיא עמדה על שתי רגליים הייתי מאוד נרגש. זה מקרה נדיר מאוד, הרגשתי גאווה, כי זו ילדה עם כוחות שלא הכרתי".

"פתאום הצלחתי לעמוד". רים (צילום: באדיבות המשפחה)
"פתאום הצלחתי לעמוד". רים | צילום: באדיבות המשפחה



גם אמה של רים לא הצליחה לעצור את הדמעות כשראתה את בתה הבכורה צועדת לראשונה בגיל 9: "זה היה החלום שלי, כל הזמן רק חשבתי על הרגע בו היא תעמוד על הרגליים וזה התגשם סןף סוף תודות לכל האנשים המקצועיים והנפלאים שליוו אותה ולעלא שהפך לחבר עבורה".

המשימה הבאה של אימה של רים היא לנסות לקבל סיוע לבית מותאם עבורה בטורעאן, כזה שיוכל לענות על הצרכים הרבים שכרוכים בשיקומה: "אני אסירת תודה למצב שהצלחנו להגיע אליו, זו הייתה דרך מאוד ארוכה וגם עכשיו אני יודעת שעוד מצפה לנו תהליך ארוך".