מטוס תוצרת ישראל, ארכיון (צילום: רויטרס)
בונוסים ו"דמי הצלחה" ליועצים; התעשייה הא | צילום: רויטרס

בונוסים בגובה חצי מיליון שקלים ו"דמי הצלחה" אחרי פחות מחצי שנה: כך עולה מדוח מבקר המדינה על התעשייה האווירית, לפיו קיימים ליקויים בנוהלי ההתקשרות עם יועצי שיווק ואסטרטגיה ובתהליכי בחירתם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מבקר המדינה יוסף שפירא מצביע על שורת כשלים בפעילות הנהלת התעשייה האווירית בנושאי התקשרות עם יועצי שיווק ואסטרטגיה, ובפיקוח ובבקרה של הדירקטוריון על פעילות ההנהלה. לטענת המבקר כשלים אלה הביאו להתקשרויות בלתי תקינות עם יועצים ולא ולבקרה לא מספקת על פעילותם.

בין הליקויים הבולטים שהובאו בדוח עלה כי לא נמצאו מסמכים שבהם תועדו הסיבות והשיקולים שהביאו את הנהלת התעשייה האווירית להכפיל את שכרו של יועץ שהועסק על ידי החברה. במסגרת המקרה המדובר, שהתרחש בינואר 2008 הוענק ליועץ בונוס בסך של חצי מיליון שקלים. לטענת המבקר, לא נמצאו סימוכין המפרטים את מאמציו או את השקעתו החריגה של היועץ כפי שנדרש בהסכם שנחתם בינוי לתעשייה האווירית.

הליקויים בתעשייה האווירית (צילום: חדשות 2 / רויטרס)
הליקויים בתעשייה האווירית | צילום: חדשות 2 / רויטרס

עוד נטען כי התעשייה האווירית שילמה "בונוס" לחברה שבראשה עמד היועץ בסך של 4.6 מיליון שקלים מבלי שהתקבל אישור לכך וללא בקרה מספקת מצד ההנהלה והגורמים הרלוונטיים. בנוסף, התעשייה האווירית שילמה לחברה "דמי הצלחה" בשיעור של פי 2 ויותר מזה שהוצג לגורמים הרלוונטיים של ההנהלה ולמשרד הביטחון.

750 אלף שקלים כ"דמי הצלחה"

במקרה אחר אותו תיאר המבקר שפירא, נחתם הסכם למתן שירותי ייעוץ עם חברה אחרת, שהעניק לה "דמי הצלחה" בסך 750 אלף דולר. ההסכם נחתם כחמישה חודשים וחצי בלבד לאחר שהחלה העסקת החברה.

המבקר טען כי בכל ההתקשרויות הנהלת התעשייה האווירית לא הביאה בפני ועדות המכרזים בחברה את המינוי של יועצי שיווק ואסטרטגיה כדי לקיים מכרז בעניינם או כדי לבקש פטור ממכרז להתקשרות איתם כנדרש בתקנות.

בטפסים שהוגשו לסמנכ"ל השיווק בנוגע לבקשות להעסקת היועצים בין השנים 2010-2013 שנבדקו על ידי המבקר, לא צוין כי עלו שיקולים או אפשרויות העסקה של יועצים אחרים ובכך היה כדי לגרום למתן עדיפות ולהתקשרות עם יועצים מסוימים.

מפעל התעשייה האווירית, ארכיון (צילום: רויטרס)
"לקיים מכרזים לבחירת יועצים" (ארכיון) | צילום: רויטרס

בונוסים ללא הערכת ביצועים

אנשי משרד המבקר טענו כי בבדיקה שנערכה בתעשייה האווירית עלה כי החברה לא הציבה אמות מידה לקביעת גובה השכר המשולם ליועצים כמו מעמדם המקצועי יכולותיהם ותרומתם. במצב זה נקבע שכרם בהתאם לשיקול דעתם של גורמים בתעשייה האווירית, במסגרת משא ומתן שנוהל עם היועצים.

כמו כן, התעשייה האווירית לא קבעה אמות מידה לקביעת גובה השכר המשולם ליועצים. לדברי המבקר, במצב זה נקבע שכרם בהתאם לשיקול דעתם של הגורמים שהעסיקו את היועצים, גם הפעם במסגרת משא ומתן שנוהל עמם.

נושא אחר שעליו דובר בדוח נגע למעורבות דירקטוריון התעשייה האווירית בנעשה. מבדיקת המבקר עולה כי הנהלת התעשייה האווירית לא דיווחה בשנים 2010 ו-2011 לדירקטוריון ולוועדותיו בנושא העסקת יועצי שיווק ואסטרטגיה. במקביל, בשנים אלה (למעט בשנת 2012) לא זימנו יושבי ראש הדירקטוריון ישיבות בעניין העסקת היועצים ובכך לא מילא את תפקידו כנדרש בחוק החברות הממשלתיות בעניין חובת המעקב לצרכי פיקוח ובקרה.

מל"ט של התעשייה האווירית (צילום: התעשייה האווירית)
מל"ט של התעשייה האווירית | צילום: התעשייה האווירית

לעמוד בחובת המכרזים

בהמלצותיו קרא המבקר להנהלת התעשייה האווירית לקיים מכרזים לבחירת היועצים, או לחלופין לפעול לקבלת פטור ממכרז כפי הנדרש על פי החוק. כמו כן, בשל הבעייתיות בהליך האיתור, קרא המבקר לוודא את העסקת היועצים בהתאם לכללי מינהל תקין, תוך הקפדה על קבלת דיווחים מפורטים מהם אודות פעילותם.

בנוסף המבקר טען כי יש לשפר משמעותית את תפקוד מנגנוני הפיקוח והבקרה של הדירקטוריון על אופן בחירת היועצים והעסקתם. בנוסף צוין "ראוי שהתעשייה האווירית תבחן את סוגיית קביעת גובה שכר הייעוץ, ותקבע קווים מנחים ואמות מידה בעניין".

לפרק המלא בדוח המבקר לחצו כאן

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: ליאת מנדל)
מבקר המדינה יוסף שפירא | צילום: ליאת מנדל

מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "דוח המבקר מתייחס לשנים 2010 עד ינואר 2013, ונוגע בעיקר בנושאים מנהלתיים סביב שירותי הייעוץ הרבים להם נדרשת החברה בתוקף היקפי פעילותה הנרחבים. הליקויים שנמצאו, בהתייחס למכלול פעילותה של התעשייה האווירית, הינם מעטים, ובחלקם הינם כשלים טכניים נקודתיים שאינם מלמדים לחלוטין על אופן התנהלות החברה".

"יחד עם זאת, החברה אינה מקלה ראש בממצאי דוח המבקר, והיא פעלה בשנים האחרונות לתיקונם, ואף תמשיך לפעול ככל הנדרש. כך ננקטו פעולות במקרים בהם היו סטיות מהסטנדרטים הנדרשים, תוקנו ליקויים והוסדרו נהלים והליכים על מנת להבטיח התנהלות תקינה וראויה".