אחרי שהשר צחי הנגבי, שהוסמך על-ידי ראש הממשלה לטפל בהסרת החיסיון על פרשת ילדי תימן אמר אתמול (שבת) ב"פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח כי "הייתה גזילה של מאות רבות של ילדים במזיד", קרובי החטופים הביעו תקווה כי הדבר יקדם אחרי עשרות שנים את פתרון הפרשה. "הלוואי שהכול יתגלה", אמרו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
שושנה צפר הטוענת כי בנה נחטף בשנת 1963, הגיבה בהתלהבות כשהתבשרה על דבריו של השר הנגבי. "זה יופי", אמרה לחדשות 2 Online. "הלוואי שבסוף הכל יתברר ויתגלה". ליאור, בנה הצעיר של שושנה, היה הבוקר פסימי יותר לנוכח הודעת השר. "אין ספק שזה מעודד, אבל עברו המון שנים מאז", אמר. "לדעתי הסיפור האמיתי לא יתגלה לעולם".
הודעת השר הנגבי החזירה גם את יהודית חרדון, עשרות שנים אחורה בזמן. חרדון, שעלתה עם משפחתה מעירק, טענה כי אחיה יצחק שנולד כבר בישראל - נחטף בבית החולים. אמה של יהודית ביקשה לבצע בדיקות רפואיות בבנה התינוק, לקראת עריכת טקס ברית המילה. דודה של יהודית, רופא במקצועו, הפציר באמה לאפשר לו לבצע את הבדיקות, אולם היא העדיפה לקיימן בבית החולים. כשחזרה ביום שלמחרת - נמסר לה כי בנה נפטר, ולא ניתנה לה תעודת פטירה.
בשנים שלאחר מכן, אמה של יהודית האשימה את עצמה במעשה, ולבסוף נפטרה משברון לב. הבוקר, לאחר הודעת השר, יהודית הביעה תקווה שהדבר יקל במעט על הסבל. "במשך שנים אני מחפשת אחר פניו בכל מקום שאני הולכת אליו", אמרה. היא ציינה כי היא חשה בהקלה, אחרי שבמשך שנים ספגה הקנתות מצד אחיה הנוספים שהאמינו כי יצחק כבר לא בחיים. "אני מאוד מקווה שיפתחו את תיקי החקירה, שימצאו את הסיפורים האמיתיים ושלא ינסו לטייח את זה כמו לפני עשרים שנה".
"לא להסתפק בהכרה בלבד"
מזל ברקו, שטענה אף היא כי אחיה נחטף, הביעה שביעות רצון מדבריו של השר הנגבי, אך יחד עם זאת טענה כי מדובר רק בתחילת הדרך. "בשלב זה, ההכרה בכך שהיו חטיפות - מספקת", אמרה. "יחד עם זאת, אסור לעצור כאן. צריך לדעת איך התנהלו החטיפות, מי עמד מאחורי הדברים הקשים, וכמובן - בשורה התחתונה - פתיחת תיקי המאומצים. אחרי שחיכינו יותר מ-60 שנה, אז אני מאמינה ומקווה שבעוד שנה-שנתיים נדע את האמת".
לתקווה הצטרפה גם תמר בן אהרון שסיפרה כי אחיה נחטף, "אנחנו מודים על פעילותו של השר הנגבי ומקווים שנזכה להפגיש בין אם ובנה לאחר 63 שנה. זוהי הזדמנות ותקווה שלא היתה כמוה".
"אנחנו שמחים על ההודעה של השר הנגבי, אך זה לא מספיק", הוסיף עדי אליאב שטען כי דודתו נחטפה בשנות ה-50' של המאה הקודמת. "אנחנו רוצים שבנוסף להודאה שתיפתח ועדת חקירה מסודרת עם הבדיקות DNA שלפחות נוכל לדעת שהאחות של אבא שלי בחיים והיא חיים טובים שלפחות נדע מה קרה. חוסר הידיעה הוא יותר גרועה מהידיעה הכי גרועה שיכולה להיות".
"יש המון חששות אם השר באמת יפתח הכל או רק את מה שנוח להם", סייגה יעל רוטמן שציינה כי גם אחיה רפאל נחטף. "עד עכשיו הם פיברקו הכל: הגליונות מחלה ועד תעודות פטירה. יש חוסר אמון גדול שקשה לסלוח".
בעמותת עמר"ם המנהלת מאבק לחשיפת האמת בפרשתה בירכו את השר הנגבי על הצעד. "דבריו מצטרפים להתפתחויות האחרונות בכנסת, הקמת השדולה לחקר הפרשה בראשות ח"כ נורית קורן וציון יום הזיכרון והמודעות השנתי לפרשה, שמציינת העמותה ב-21 ביוני מדי שנה", אמרו. "העמותה מבקשת להזכיר כי לא די בהצהרות ויש לבטל את החיסיון על תיקי האימוץ ולהנגיש אותם למשפחות ולמאומצים".
בעמותה הבהירו כי "פתיחת חומרי הוועדות אינה מספקת שכן עבודתן ממילא מוטלת בספק ואין בהם מידע ממשי שיסייע לאיחוד משפחות. צעד נוסף שהמדינה חייבת לבצע הוא מימון בדיקות DNA למשפחות ולמאומצים במאגרים בינלאומיים קיימים. הבדיקות ותוצאותיהן צריכות להיות בידי המשפחות ובשליטתן הבלעדית".
"ייתכן שלעולם לא נדע"
השר הנגבי עתיד לעיין בחומרי החקירה משנת 1995, שהוסתרו מהציבור במשך עשרות שנים - אך עבור משפחות רבות זה לא מספיק, והן דורשות מהממשלה להקים מאגר גנטי למשפחות ולמאומצים במטרה להקל על המאמצים לאיחוד משפחות. בראיון ב"פגוש את העיתונות", אמר הנגבי כי במשך השנים בוצע "גזל" ילדים.
"האם הממסד ידע או לא ידע, ארגן או לא ארגן?", הוסיף הנגבי, "ייתכן שלעולם לא נדע. בשבועות ובחודשים האחרונים הציבור בישראל מתחיל להבין שזו לא הזיה".
לפניות לכתבת: Avivitm@ch2news.co.il