ילדי ישראל יבלו בשלל קייטנות מיום ראשון הקרוב - הפתרון האולטימטיבי של ההורים לפחות לחלק מימי החופשה הארוכה. מודעות שנשמרו בארכיון הספרייה הלאומית מציגות איך שווקו הקייטנות בימים שלפני שהטלוויזיה, האינטרנט והסמארטפון שהפכו לחלק מאמצעי הבידור לילדים המשועממים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
כך, למשל, כבר ביולי 1949 הוצעה קייטנה בשם "פינת מנוח" לילדי חולון בגילאי 6 עד 10. בקייטנה, אליה הילדים נלקחו וממנה הוחזרו ברכבה הפרטי של מפעילת הקייטנה, הייתה אפשרות ללינה או לבילוי במהלך היום בלבד, מזון כשר ו"מבריא" וכמובן - השגחה רפואית, והכל "בהדרכת מורה בעלת ניסיון רב".
צעירים במאי 1960 יכלו ליהנות מקייטנת ולידור, שתוארה כ"פאר הקייטנות בישראל". הצעירים, שבילו בקייטנה הכוללת לינה ובריכה אולימפית, פותו באמצעות מרכיב ייחודי: "נוער אמריקני". ומה אכלו באותן קייטנות? מודעה משנת 1962 מציעה לקייטנות לרכוש מבית החרושת "עזן" ארוחות הכוללות "ניצוץ דבש וניצוץ קקאו, עם שמנת או חלב". חבילה של קילוגרם אחד, הכוללת 50 מנות לארוחת בוקר או ערב, עלתה 3 לירות ברכישה ישירה מבית החרושת - מחיר מציאה של ממש.
אולם הקייטנות משקפות לא רק את הכיף שבחודשי הקיץ, אלא גם את ההשלכות של המציאות הקשה במדינת ישראל. בשנת 1969 הופיעו מספר מודעות המציעות קייטנות ייעודיות ל"ילדים מרטיבים". אולי כחלק מתוצאות תקופת מלחמת ששת הימים. מנגד, ב-1980 יכלו ילדי ישראל ליהנות מ"קייטנת מיקי ברקוביץ'" עם כוכב הכדורסל הנערץ, שהוביל את הקבוצה שנים ספורות קודם לכן לזכייה בגביע אירופה.
לקייטנות המצליחות היה גם מימד פוליטי: כך, למשל, "הפנתרים השחורים" שהובילו את מאבק יוצאי עדות המזרח הציעו בתחילת שנות ה-70 קייטנה בחינם למשפחות מרובות ילדים דרך משרד הסעד. "כעשרת אלפים מילדי רצועת עזה וצפון סיני משתתפים בשש קייטנות השנה", סיפרו במודעה בעיתון. "יש לראות מספר זה כהישג גדול לעומת 400 ילדים שהשתתפו בקייטנה הראשונה". עוד הדגישו בתנועה כי קייטנה אחת הינה ייעודית לבנות הזוכות להסעה עד פתח ביתן בסוף היום.