לכל אחד מההורים שהגיעו ל"מרוץ אדל" שהתקיים בשבוע שעבר בשומרון סיפור קשה אחר: הילדה אדל ביטון ז"ל שנרצחה בפיגוע, הילד יהונתן הוני שטבע למוות, הילדה נופר שמעון ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים ועוד רשימה ארוכה מדי של שמות. 750 בני אדם הגיעו כדי לתמוך, כדי לזכור וכדי להנציח ילדים שהם אפילו לא הכירו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מאחורי המרוץ עומדת עמותת אדל, על שמה של הילדה אדל ביטון ז"ל שנפגעה בפיגוע ידויי אבנים בשומרון בגיל שנתיים וחצי ונפטרה בגיל 4 וחצי. העמותה, שראשי התיבות שלה מרכיבות את המשפט "אני דואג לאחר", שמה לה למטרה להעניק תמיכה נפשית ומקצועית למשפחות שכולות.
בשביל אדווה ביטון, שהקימה את העמותה ויזמה את המרוץ, היום הזה הוא חלק מהעשייה שמחזקת אותה. "האנרגיות האלה מחזיקות אותי על הקרקע כי קשה לקום כל בוקר מחדש לתוך מציאות שנכפתה, לחיות את האובדן הזה", אומרת ביטון. "עם ישראל הגיע מכל קצוות הארץ להצביע ברגלים ולומר 'אנחנו כאן בשביל אדל ובשביל המשפחות השכולות שרצות איתנו'".
"אין מנוס מאהבה"
המשתתפים החלו את המרוץ מהנקודה שבה נפגעה אדל מאבנים. ביניהם גם אמו של יונתן ז"ל שטבע למוות בקיץ שעבר בבריכה. "לי מאוד קשה להמשיך הלאה", היא אומרת. "אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה. זה שאני נמצאת פה זה לא אומר שהמשכתי".
למרות זאת, בפעילות הזו ובשאר הפעילויות של העמותה היא מוצאת איזה שהוא מזור לכאבה. "רק אנשים שחוו אובדן יכולים להסתכל אחד לשני בעיניים ולהבין את הכאב בלי לדבר יותר מדי", היא מסבירה.
למרוץ הגיע גם הפרמדיק הפלסטיני שטיפל באדל ביטון בשטח מיד לאחר הפגיעה. הוא עבר בין המשתתפים והזכיר שגם מהשנאה שהכריעה את אדל, צמחו חיים. "אין מנוס מאהבה", אמר. "השנאה לא תצליח להביס אותנו. לא ערבי, לא יהודי. מאדל צמחו הרבה לבבות, הרבה חיוכים ושמחה. אני מאמין שהיא מחייכת בלבבות של כולנו".