בכלא הזה נמצאים אסירים שאת פניהם רובנו היינו מעדיפים לא לראות. הם מחבלים, טרוריסטים שנכלאו, וכעת נוח יותר להדחיק את קיומם. אבל מעבר לחומות בכלא מגידו, ממשיכים לחיות כ-1000 אסירים ביטחוניים. הבמאי איציק לרנר קיבל גישה חסרת תקדים ותיעד במשך יותר משנה את החיים המתוחים באגף, במסגרת הסדרה "מגידו" שתשודר ב-yes דוקו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
החיים בתוך כלא ביטחוני נחשפים מעת לעת בכתבות, אך מעולם לא היה תיעוד כזה. במשך למעלה משנה, הבמאי איציק לרנר חיי ביניהם, וצילם ללא שום מגבלות את החיים היום יומיים, את היחסים עם הסוהרים, את הפשיטות על התאים וביקורי המשפחות - הכול מנקודת מבט אישית ואנושית.
"אני לא מחפש את הפוליטי ואת היהודים טובים או הערבים רעים, או הפוך", מעיד לרנר. "אני מחפש את הלב של האנשים, וממנו לצאת".
בגלל המתיחות הרבה בינם לבין הסוהרים, האסירים ממנים לעצמם אחת לשנה מנהיג שיצטרך לייצג את האינטרסים שלהם במערכת היחסים הטעונה והמורכבת הזאת. מי שייבחר יהיה האדם הכי חזק באגף, ואת הכוח שיצבור פה יוכל לנצל בחוץ, כשיחזור לשורות הארגון.
אמנם הוא לא רצה להיבחר, אבל עבד אל באסט שוב מוצא את עצמו בתפקיד הרגיש של דובר החמאס. האיש שיצא ונכנס כבר 10 פעמים לכלא לתקופה מצטברת של 14 שנה, מכיר פה את ההתנהלות יותר טוב מכולם, ויש לו דלת פתוחה למפקדי הכלא.
"החיים בתוך הכלא - קופסאת גפרורים", מספר אל באסט. "אנחנו וההנהלה, יחד, אם נישרף - נישרף ביחד. נכון, האינטרס של שני הצדדים שיהיה יציבות".
ההנהגה שבחוץ מצליחה לחדור גם לבין כותלי הכלא והניסיונות לפגוע בישראלים ממשיכים כל הזמן. במובן מסוים, מהכלא קל יותר לתכנן - יש זמן, כולם נמצאים במקום אחד, ואין להם מה להפסיד.
המצלמה של לרנר מתעדת כיצד בפשיטה על התאים הסוהרים תופסים "אשגרים", פתקים המשמשים לתקשורת בין האסירים בבתי הכלא השונים, ובהם כתובות הנחיות מפורטות מהחמאס.
הרגעים השמחים בכלא הם כשמישהו משתרר - והפעם זהו יום השחרור של מנהיג עבד אל באסט. כדי למנוע את החגיגה הוחלט לא לתת לו להיפרד מהחברים. היום עבד אל באסט לומד לתואר שני בספרות ומשתדל להתרחק מכל מה שעלול להחזיר אותו לכלא, אבל גם הוא יודע שמהמעגל הזה כמעט ולא ניתן לצאת, וכל יום מצטרפים אליו, עוד ועוד אנשים.