לאן נעלמים האיברים מאבו כביר?

פרופ' יהודה היס, הפתולוג של המדינה, ומנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, דיבר על הנעשה במכון אותו ניהל באופן חופשי, אולי חופשי מדי. בקלטת שהוקלטה בשנת 2000 הוא סיפר במשך כמעט שעה על דרך הניהול של המכון, ועל הפעולות שביצע בגופות שהגיעו לבדיקה, פעולות אותן הסתיר מעיני הציבור.

היס, רצה רק לקדם את נושא תרומת האיברים בישראל. רק שקידום הנושא, גרם להיס ולרופאים שעבדו תחתיו, לעבור על החוק. הם היו ניגשים לגופה, ומוציאים ממנה קרניות שיועדו להשתלה, בניגוד לחוק האנטומיה והפתולוגיה, המחייב את המכון לפנות אל משפחת המת ולבקש את רשותה לקחת מגופתו איברים הראויים להשתלה. החוק מאפשר למשפחה להתנגד, ובמקרה זה אסור לרופאי המכון לבצע את קצירת האיברים.

אריה אלדד: פעלנו על פי החוק

תא"ל במילואים ד"ר אריה אלדד, לשעבר קצין רפואה ראשי, היה אחד מראשי הפרויקט, שמסגרתו גייס צה"ל רופאים רבים לשירות מילואים במכון לרפואה משפטית. "צה"ל פנה אל המכון וביקש אספקה של עור, שישמש בעיקר למקרה אסון. פעלנו על פי החוק, שהוא מפורש לחלוטין, וביקשנו את רשותן של המשפחות שגופות יקיריהן הגיעו אלינו. במידה והמשפחות הסכימו שניטול עור או איברים אחרים מהגופות, אז נטלנו, ובמידה ששללו, אז לא נגענו בגופות". סיפר על ההליך.

כנראה שלאחר סיום תפקידו של אריה אלדד, השתנו מעט הנהלים. בשנת 1997 נהרג סמל זאב בוזגלו ז"ל, חייל בחטיבת גולני, בתאונת אימונים. אביו, ד"ר חיים בוזגלו, רופא ילדים במקצועו, הגיע לראות את הגופה לפני שהיא מובאת לקבורה. כאשר הגיע למכון, משהו בגופתו של בנו, נראה לו לא תקין. "אני רואה שפגעו בו, שהתאמנו עליו, קרונו חתוך ובעיניו אין קרניות", סיפר, "אפילו אשתי, שהיא אינה רופאה, ראתה שהקרניות הוצאו מעיניו".

ד"ר בוזגלו אומר שהוצאת הקרניות והחיתוכים שבוצעו בגופתו של זאב ז"ל היו מנוגדים לחוק, "זה לא שלא שאלו אותנו וחשבו שאמרנו שזה בסדר, חתמנו על העובדה שאנחנו מסכימים אך ורק לנתיחה, לא צעד אחד מעבר לזה". בסופו של דבר, לאחר שהוחלט כי היס לא יועמד לדין פלילי, החליטו בני המשפחה לתבוע את פרופ' היס, משרד הבריאות וצה"ל, בהליך אזרחי.

אין אפליה במכון לרפואה משפטית

את היס הקליטה פרופסור ננסי שפרד-יוז, אנתרופולגית מפורסמת מאוניברסיטת ברקלי שבארה"ב, שהגיעה לאבו כביר במסגרת מחקר שערכה. שפרד-יוז החליטה להוציא לאור את ההקלטה בעקבות המחקר שנעשה בעיתון משבדיה, בו נאמר כי ישראל רוצחת פלסטינים כדי להשתמש באיברים שלהם.

חשוב לציין כי שפרד-יוז והעיתונאי השבדי שהודה לבסוף בטעותו, אינם חושבים כי ישראל נוקטת בצעדים מסוג זה. אלא חושבים כי במכון לרפואה משפטית לא מפלים בין פלסטינים לישראלים שמגיעים למכון, ומגופותיהם של המתים משני הלאומים נלקחים איברים, בניגוד לחוק ובניגוד להסכמת המשפחות.

משרד הבריאות: הנהלים לא היו ברורים

משרד הבריאות מסר בתגובה: "פעילות קציר האיברים להשתלה הייתה ידועה לנו ונעשתה באישורנו. הנהלים באותה עת בעניין הזה לא היו ברורים. ככלל איברים להשתלה נלקחים מאנשים שהביעו עוד בחייהם הסכמה לתרומת איברים. השימוש באברים להשתלה ללא הסכמה - לא נעשה בכלל. בעבר היה דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה שקבע שתרגול על גופות לא ייעשה ללא הסכמת המשפחה. מאז דו"ח ועדת סגלסון שעסקה בעניין וקביעת היועץ המשפטי לממשלה לא מתבצעים תרגולים כאלה ללא הסכמת המשפחות. המשטרה שבדקה את כל ההיבטים של פעילות זו לא מצאה לנכון לפתוח בהליכים כלשהם כנגד מי מהמעורבים. למעלה מעשר שנים מתבצעת עבודת המכון עפ"י החוקים ובכפוף לכללי האתיקה המוסר וההלכה."

תגובתם של פרופסור יהודה היס, המכון לרפואה משפטית וביה"ח "אסף הרופא":
"מדובר באירועים שהתרחשו לפני זמן רב, עוד לפני העברת האחריות על המכון לידי המרכז הרפואי 'אסף הרופא'. הוועדות שבדקו את הנושאים המוזכרים, קבעו שמדובר בכשלים ניהוליים בלבד, אך בהמשך ישיר למסקנותיהן איבד הפרופסור היס את תפקידו כמנהל המכון, וניהול המקום הועבר לידי המרכז הרפואי 'אסף הרופא'. פרופסור היס נשאר בתפקידו כרופא משפטי ראשי של המכון. במקביל גובשו נהלים בכל תחומי פעילותו של המכון לרפואה משפטית ומאז מתבצעות כל הפעילויות בו בהתאם לנהלים אלו."

תגובת צה"ל: "דובר צה"ל מבקש לקבוע כי פעילות זו הסתיימה לפני כעשור ואיננה קיימת עוד."