כרמית צדקה הובר ז"ל מטירת הכרמל הלכה לעולמה בשבוע שעבר בגיל 62 כתוצאה מסיבוך רפואי לאחר שנותחה בלבה. מהמקרה הקשה הזה נולד גם רגע של תקווה, כשהרופאים גילו כי בניגוד לתחזיות, כליותה מתאימות לאחותה עליזה, שהייתה זקוקה לתרומת כליה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"בזמן ההלוויה, בזמן שאמא שוכבת בקברה, התקבלה ההודעה: 'ישנה התאמה מלאה'", סיפרה בתה של כרמית, ליטל הובר, בשיחה עם חדשות 2 Online. "כולנו צרחנו מרוב אושר ובכינו מצער וכאב".
"במקור אמרו לדודה שלי, עליזה חולת הדיאליזה, שהיא לא תוכל לקבל תרומת כליה מהאחים שלה, אלא רק מאנשים זרים", סיפרה ליטל. "אחרי בדיקת האיברים, הרופא אמר שהמקרה הזה צריך להירשם בספרים כי בחיים שלו הוא לא ראה דבר כזה".
"האיברים יכולים להציל חיים ולהסב אושר"
חמשת ילדיה של כרמית לא הסתפקו בתרומת הכליות לדודתן, והחליטו לתרום גם איברים נוספים - כדי להציל את חייהם של עוד אנשים, גם כאלה שאינם מכירים. "התכוונו לתרום את האיברים של אמא עוד לפני שידענו על התאמת הכליות לאחותה", הבהירה ליטל. "כשהרופאים אמרו שאי אפשר להציל אותה, אמרנו שאנחנו רוצים לתרום איברים, למרות העובדה שאמא לא הייתה חתומה על כרטיס אד"י".
"הגוף הוא בסך הכל כלי שהנשמה משתמשת בו", הסבירה ליטל את ההחלטה המרגשת של בני המשפחה. "האיברים שבפנים יכולים להציל חיים של אנשים אחרים ולהסב אושר למשפחות אחרות. האושר הזה משפיע גם על הנשמה של הנפטר. אמא שלנו תזכה להמון מעלות טובות בעולם הבא".
לדבריה, הסיפור יוצא הדופן גרם גם לשבעה על מות האם להיראות אחרת. "אנשים באים מכל הארץ כדי לנחם, אבל כשהם שומעים את הסיפור הם בשוק", סיפרו בני המשפחה. "זה עצב שמהול בשמחה. אנחנו רואים איך הגוף של דודה שלנו מקבל את ההשתלה, ברוך השם, וזה כמו חלום שמתגשם".
"מדובר בהשתלה חריגה ביותר ממספר סיבות", מדגיש פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון. "זוהי השתלה שבוצעה מן המת, בה נעשתה הקצאה מכוונת לאחות, כלומר- השתלה מהמת בין שני בני משפחה. שנית, לנתרמת נוגדנים רבים בדם שהקשו עליה מאוד למצוא תרומה מתאימה במשך השנים וזו היתה תקוותה היחידה. בנוסף, בבילינסון שמהווה מרכז השתלות ארצי, משתילים רק במצבים נדירים מאוד שתי כליות, כאשר התפקוד הכלייתי של כליה אחת לא מספיק וזה מה שקרה במקרה של עליזה. שתי הכליות יחד יאפשרו לה תפקוד מלא".