כשריטה מגיעה ל"רדיו רן" המשדר לקהל ישראלי-אירני, דודתה שהנאז לא מצליחה לעצור את הדמעות. "מאזינים יקרים, כל הגוף שלי רועד עכשיו", היא מכריזה במיקרופון.
התגובה הנסערת של הדודה לא מפתיעה את ריטה. כבר מזמן היא מספרת שבאה מרקע דרמטי, וכי הפרסים מנסים להיות גדולים מהחיים. "הכל גדול יותר. העצב גדול יותר. האהבה שורפת יותר", היא מספרת. "גם אימא שלי דיווה וגם שהנאז. זה לא נורא להראות רגשות. אתה לא חונק אותם".
בזמן שריטה מדברת עם מאזינים אירנים מישראל ומהעולם, היא כל הזמן אומרת שהיא מחכה לדבר עם מישהו מאירן. "זה מסקרן אותי", היא מספרת.
דואט עם אחמדינג'אד? "יאללה!"
מאז שיצא שירה "החתן" בפרסית, היא מקבלת פניות באינטרנט מאירנים, חלק מטהרן, שמבקשים לשמוע את אלבומה החדש, שהוקלט כולו בפרסית. הדיסק בו ריטה חוזרת לשורשים מבית אימא יהיה מוכן בדצמבר.
החלום שלה הוא להופיע בטהרן, העיר שעלתה ממנה לארץ כשהייתה בת שמונה. "יאללה, שאחמדינג'אד יבוא לעשות איתי דואט", היא אומרת. "אני לא אתנגד. אולי בקסם הנשי שלי ארכך אותו".
כשריטה פגשה את נזאזין
רני עמרני, אחד השדרנים בצוות, מספר לריטה במהלך התכנית כי על הקו נמצאת נזאנין, מאזינה מוסלמית בת 25 מטהרן. "אני מאוד אוהבת את ריטה, במיוחד את השיר האחרון שלך שהצליח פה", היא אומרת לזמרת, נרגשת.
"אני מאוד מתרגשת לדבר איתך, נזאנין. את מאוד חמודה", אומרת ריטה. לשאלה אם זה לא מסבך אותה להתקשר לישראל, מרגיעה נזאזין: "אני עם כרטיס טלפון, כך שאף אחד לא יכול לראות".
"אנחנו אוהבים אותך כל כך שהסכנה לא משנה לנו", מוסיפה המאזינה מאירן. ריטה עצמה סקרנית לדעת כמה אנשים שומעים אותה בטהרן, והתשובה של נזאזין אולי מוגזמת, אך מעידה על ההתלהבות: "אני יודעת שמתוך כל עשר מכוניות בטהרן, בשמונה שומעים אותך".
"אנחנו האירנים תמיד היינו ככה", מוסיפה נזאזין. "ככל שדיברו יותר נגד ישראל, ככה אנחנו אוהבים אותה יותר". אמירה זו של המאזינה מתקבלת בתשואות ובקריאות רמות באולפן. את השיחה, וגם את התכנית, ריטה מסיימת במסר אופטימי: "אני מקווה שהשלום יגיע במהרה ואני אבוא לשיר לכם בטהרן".