השבוע מלאו 25 שנים לצילומי הסרט "בלוז לחופש הגדול" שביים רנן שור. היצירה, שהפכה במרוצת השנים לסרט פולחן והיוותה במובן מסוים מה ש"שיער" היה עבור האמריקנים, גוללה את סיפורם שבעה נערים ונערות בחופש הגדול שבין התיכון לצבא - ובין לבין את חיבוטי נפשם לגבי סוגיית הגיוס, כשברקע מתחוללת מלחמת ההתשה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
השבוע נפגשו כוכבי הסרט בשפך הירקון. בדיוק כמו בחורף ההוא, בשנות ה-80. יוסי צוויליך, ארל'ה שכטר, מוסי שובל ומרגו - ארבעה צעירים העומדים לפני גיוס לצה"ל. "התחושה בזמנו הייתה, שסרט לא יכול לצאת מזה", ציין שחר סגל, שגילם את מרגו - חולה סוכרת שאינו יכול להתגייס בשל מחלתו ומתעד את חבריו באמצעות מצלמה. "לא היה להם מושג ירוק מה הם עושים. זה היה בלאגן", הוסיף.
רנן שור הבמאי התחיל לעבוד על הסרט, ובשנת 1987 הצטרף אליו לכתיבה דורון נשר. אבל אף אחד לא גילה עניין בסרט על הקיץ האחרון לפני הגיוס הצבא, שביקש לעסוק בנושאים כמו מחיר המלחמה, שכול וסרבנות גיוס לצה"ל. "סיפורו של הסרט הזה התחיל ב-1976", ציין שור. "הייתי סטודנט בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ושאלתי את עצמי: 'מה יש לי לומר לעולם?'. אז הבנתי שמה שעברנו אני וחבריי לפני הגיוס, ב-1970, בתקופת מלחמת ההתשה - רלוונטי לקהל הישראלי", הוסיף.
"המשקיעים הפוטנציאליים חשבו שהגיבורים בסרט מדברים יותר מדי", הדגיש שור. "ובמשרד התמ"ת, שהיה הממונה על קרן הקולנוע אז - ניסו גם לשים רגליים. אמרו לי שהסרט לא פטריוטי, אמרו שהוא פועל נגד ישראל", אמר והוסיף: "אריק שרון הנחה באופן ישיר את פקידיו לעשות הכל כדי שהסרט הזה לא ייעשה".
"אחרי שהסרט יצא - הייתה רעידת אדמה"
בלוז לחופש הגדול יצא לאקרנים יצא ב-1987, כשברקע נמשכה התכתשות הדמים ברצועת הביטחון בדרום לבנון. "אחרי שהסרט יצא - הייתה רעידת אדמה", אמר הבמאי רנן שור. 220 אלף איש צפו בבלוז לחופש הגדול, שפתח את פסטיבל ירושלים וזכה בפרס "מנורת הכסף" לסרט הטוב ביותר. לאחר מכן הפך לאבן דרך בקולנוע הישראלי.
שחקני הסרט נפגשו השבוע להעלות זכרונות. "הנוער של היום לא מתעסק בסוגיות שהנוער בסרט מתעסק בהם. אין ויכוח אמיתי בין שמאל לימין על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כאילו אנחנו בשוויץ", אמר שחר סגל.
יואב צפיר, שגילם בסרט את מוסי שובל - מוזיקאי שהפרופיל הקרבי אינו מאפשר לו להתגייס ללהקה צבאית, גדל להיות אחד מבמאי הטלוויזיה המצליחים בארץ. על הקירות הוא עדיין מבקש לתלות את הנוסטלגיה. "יש בזה געגוע אמיתי לתום וניקיון", אמר. "אלה דברים שחסרים לי היום. אני מקנא קצת בלהט הערכי הזה שהיה אז", הוסיף והדגיש: "אני חושב שאנחנו דור מבולבל. אני מסכים עם התיאוריה שהגיעה אחרי הסכם אוסלו, הטוענת שהדור הזה איבד את הלהט האידיאולוגי שלו. זה מפני שאנחנו מבולבלים".
אז מה עלה בגורלם של כוכבי הסרט, שחלקם הפכו עם הזמן לאנשי מפתח בתעשיית הבידור הישראלית? ארל'ה (דור צוויגנבוים) עדיין מרסס כתובות, אבל רק מעטים רוצים לראות. מוסי (יואב צפיר) הלך לכוכב נולד ומרגו (שחר סגל) ממשיך לצלם - בעיקר פרסומות. צוויליך (עמרי דולב) הוא איש עסקים בעולם האינטרנט ולרנן שור הבמאי לקח 20 שנים לעשות סרט נוסף - כי הראשון הצליח יותר מדי. דורון נשר חזר מסן-פרנסיסקו ועבר בישראל אירוע מוחי שכמעט עלה לו בחייו לאחר שלא פונה מיד לבית החולים. עכשיו הוא בשיקום. נעמי (נעה גולדברג) שלחה את הבנים לצבא ושחקנית אחרת חזרה בתשובה.
25 שנים אחרי, כך התגלגל לו הבלוז. במדינה הכל השתנה - ובעצם, כלום לא השתנה. הטקסטים עדיין מתאימים - רק תחליפו את המלחמה.