במחלקת העסקים ישבו בנינוחות רבה שניים, מצד שמאל ניצב בדימוס אריה עמית, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה. לימינו, יוסי הררי, לשעבר מנהיג כנופיית רמת עמידר ובורר בעולם התחתון. שניהם המתינו בסבלנות לרב.
עוד ועוד אנשים נאספו. חרדים, חילונים, גברים בג'ינס ונשים בחליפות. נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון לצד אלעד קופרמן, המפיק של האח הגדול. ברבע לשמונה הגיעה סוף סוף הפמליה.
הרב יאשיהו פינטו התיישב מלפנים. כולם ייחלו לרגע אחד לצדו. חבל שהטיסה לבולגריה אורכת רק שעתיים ורבע. מחוץ לשדה התעופה בוורנה, המתינו מאות אנשים שהגיעו בשלוש הטיסות האחרות לכאן. כולם ניסו להתקרב אליו, ולמרות שהוא נראה קצת מובך, הוא הקפיד להיות סבלני לכולם.
אפילו כשאויבם המושבע של החרדים, טומי לפיד, הלך לעולמו, הוא ערך עבורו אזכרה מיוחדת עם חסידיו.
פינטו, שאסף סביבו אלפי מאמינים, הוא נינו של הבאבא סאלי, שהתחנך בכלל בישיבה ליטאית. חייו מתחלקים בין אשדוד לניו יורק. כסף הוא לא לוקח מהמדינה, ולא רוצה ממנה. גם לא כיסא בכנסת. אסור לדת להיות חלק מהמדינה.
חלק מסוד ההצלחה של הרב פינטו מגיע מהחיבור שלו לאנשים חזקים ומשפיעים. רבים מהם הגיעו להתייעץ איתו ותרמו כספים לבניית האימפריה שלו. בין הבאים אליו היו לב לבייב, נוחי דנקנר, שרי אריסון, וגם אנשי תקשורת וכמובן פוליטיקאים.
בשנה שעברה הוא היה בבולגריה כשלצדו איש העסקים, ג'קי בן זקן, והטייקון אילן בן דב. השנה אף אחד מהם לא הגיע. קראו לו הרב של הטייקונים. "אני מניח שהם אלה שהחליטו שהם רוצים קצת לרדת למדרון אחורי, כי בימים האלה, אתה יודע, לא מפרגנים להם, לא בתקשורת ולא בכלל", הוא אומר.
אנשי החצר שלו מרימים אותו מהעם, והוא מוריד את עצמו חזרה לגובה העיניים. הוא לקח על עצמו תפקיד קשה, לנסות ולגשר בין העולמות. בין עשירים לעניים, בין חרדים לחילונים, וגם הוא יודע שהתהום גדולה.
"אפילו בזמנים בעם ישראל, שהיה חוסר יראת שמים, פחות יראת שמים, אבל עם ישראל היה מחובר, כל מלחמה שהיו יוצאים, היו מנצחים. מתי שבני ישראל מנותקים, ויש ביניהם שנאה, זה הדבר הקשה ביותר".