בישראל חיות מאות משפחות שאינן עונות על ההגדרה הקלאסית של משפחה. לשם כך, הוקמה באקדמיה ללשון עברית ועדה מיוחדת הכוללת משפטנים ואנשי מקצוע, שמטרתה לשנות את המציאות עצמה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מאז שמרווה שלו-מרום זוכרת את עצמה, קשה לה להסביר את מצבה המשפחתי. היא בת יחידה להורים חורגים עם שני אחים למחצה. אמה, הסופרת צרויה שלו, מגייסת בימים אלה את ניסיונה המשפחתי והספרותי כדי למצוא מילים חדשות שיעזרו להגדיר משפחות מיוחדת כמו שלה. מדובר ביוזמה של האקדמיה ללשון עברית שהגיעה למסקנה שצריך להתאים את השפה למציאות המשתנה.
"אנחנו משפחה מורכבת", אמרה הסופרת, "אבל ל'מורכבת' יש קונוטציה בעייתית". לפי ההצעות שהחלו לגבש באקדמיה - משפחה כמו זו של צרויה ומרווה תכונה מעתה "משפחה משולבת" - משפחה עם ילדים שאינם משותפים לבני הזוג.
"משפחה ראשונית" - משפחה שהילדים בה הם ילדיהם הביולוגיים של בני הזוג, ו"הורים בשיתוף" הם גבר ואישה שהביאו ילד משותף ללא קשר זוגי.
הגדרות נוספות שהוצעו הן "משפחה יחידנית" - משפחה שמיסודה רק הורה אחד ו"משק חד הורי" - שם כולל למשפחות יחידניות ולמשפחות שבראשן הורה גרוש או אלמן.
עוד מונח שהוחלט לשנות בעקבות התלונות הרבות הוא "אם חורגת" ו"אב חורג" - שמזכירים יותר דמויות מרושעות מהאגדות מדמויות אוהבות ותומכות. בין ההצעות שהועלו: "אם שלובה" או "אב שלוב", "כאם", "כאב", "כאח", "כבת" או "הורן", "אחן" או "בתן".
יש מילים נוספות שהאקדמיה שוקלת להחליף משום הקונוטציה השלילית שדבקה בהן, כגון "גרושה", "ממזר" ו"פסולי חיתון"", הוסיפה שלו-מרום, "ברגע שהשפה תגדיר מחדש באופן חיובי את היחסים האלה, של ריבוי הורים ואחים - תהיה גם דרך יותר נכונה ליצור קרבה חיובית".
כעת פונה האקדמיה גם לציבור הרחב בבקשה שיתרום מניסיונו האישי, בעיקר בכל הנוגע למונח "חורג" או "חורגת". אולי מישהו יצליח לפצח את הנוסחה בתוך המשפחה ולעזור לאחרים במצבו. נוסף על כך, יודגש כי אין מדובר בעניין פונקציונאלי בלבד, אלא במציאות - שלעתים עלולה להיות מורכבת במיוחד עבור משפחות שכאלה.