כמעט בכל תחום בו נגע דוח המבקר באשר לשילובם של בני העדה האתיופית בחברה הישראלית התגלו פערים ואי שיוויון, שבמשך שנים רבות לא באו על פתרונם. מאי סדרים בניהול כספי התרומות ועד חוסר בייצוג בקרב עובדי מדינה וחברות ציבוריות - זוהי תמונת המצב של קליטת העולים בישראל 2013.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בתי הספר: פערים גדולים, והסיוע מגיע רק ל-40%
"פערים בהישגים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לכלל התלמידים דוברי עברית ניכרים עדיין", כותב המבקר בפתח פרק הדוח המוקדש לנושא. "פערים אלה אינם מוסברים במלואם על ידי השונות ברקע החברתי-כלכלי של יוצאי אתיופיה".
ממשלת ישראל וכן תורמים רבים ועמותות עוסקים במתן סיוע לתלמידים בני העדה ומשקיעים מאמצים בעניין, אבל הסיוע הזה פשוט לא מחלחל לכולם. "רק כ-40% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז'-יב' השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודים תשע"ב", כותב המבקר ומוסיף, באשר למקרים מסוימים בהם משולבות תרומות במתן הסיוע - "רצון הגופים התורמים הפך אחד השיקולים בקביעת סדר העדיפויות של תכניות התגבור הלימודי, המיועדות למרבית התלמידים יוצאי אתיופיה, אשר השתתפו בהן".
בנוסף, מציין המבקר בדוח, הסיוע לא מגיע למי שזקוק לו לא פעם, בגלל בירוקרטיה לשמה. "משרד החינוך ומשרד הקליטה לא תיאמו ביניהם את הקצאת התכניות ולא העבירו ביניהם רשימות תלמידים שהשתתפו בתכניות תגבור לבגרות שכל אחד מהם מימן", נכתב במסמך, "כך נמצאו מקרים שבהם מימנו שני המשרדים הללו כמה תכניות באותו יישוב, באותו מוסד חינוכי, באותה שכבת כיתות ואף את שיתופו של אותו תלמיד בכמה תכניות".
צה"ל: המוטיבציה לשירות גבוהה, אך גם הנשירה
במשרד מבקר המדינה יודעים לומר ששילובם ושירותם של בני העדה האתיופית בצבא הוא שלב חשוב בהליך קליטתם המלא בחברה הישראלית, אבל הנתונים שם לא מסבים נחת רב.
במשרד יודעים לציין ששיעור העולים החדשים המתגייסים לצבא הוא כחמישית מהמתגייסים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, כמו כן שיעור גיוסם היה כ-86% לעומת 74% בכלל צה"ל - עובדה המעידה על מוטיבציה גבוהה.
עם זאת, המשבר בקשר בין הקהילה לצה"ל מתחיל לאחר הגיוס. "ב-2010 נשרו יותר מ-20% מהחיילים יוצאי אתיופיה במהלך השירות", צויין בדוח, "בעיקר עקב מה שמוגדר בצבא 'התנהגות רעה חמורה', 66% מהם, ומבין החיילים שנכלאו ב-2010 היו 53% מיוצאי אתיופיה לעומת 25% מכלל צה"ל".
התופעה, אגב, זהה בין בני העדה ובנות העדה כאחד. "על פי סקר כליאה של יוצאי אתיופיה שערך חיל החינוך ב-2010, 87% מבין הכלואים שנבדקו נכלאו לראשונה כבר בשנת השירות הראשונה, ומשך שהייתם בכלא של הכלואים היה כ-40% מזמן שירותם הכולל", נכתב בדוח, "גם בקרב חיילות יוצאות אתיופיה היו שיעורי הכליאה גבוהים פי שלושה-ארבעה מיתר החיילות".
במשרד הוסיפו כי שיעור הנפקדות והעריקות היה גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה"ל, וכתבו עוד כי מדובר ב"נורת אזהרה חברתית".
באכ"א התייחסו לנתונים והחלו לעסוק בטיפול בהם כבר במאי 2011, ועד כה יושמה מרבית עבודת המטה באשר להכנה לשירות וכן לשירות עצמו. עם זאת ציין המבקר כי לא הסתיימה העבודה על מרבית הרכיבים הנוגעים להכנה לשחרור, ועל כן מוקדם להעריך את תוצאותיה.
עם זאת צוין בדוח, "היקף עבודת המטה מלמד שהצבא פועל נמרצות לקדם חיילים יוצאי אתיופיה לשירות משמעותי ולפיקוד, ולמצות כל הזדמנות לסייע בידיהם".
השכלה גבוה: מספר הלומדים קטן, ומקצתם במקצועות טכנולוגיים
בדוח המבוקר הוקדש סעיף מיוחד גם לשילובם של בני העדה האתיופית במוסדות ההשכלה הגבוהה. "בשנת 2010 למדו כ-286,900 סטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לכל התארים, ומתוכם 2,201 סטודנטים ממוצא אתיופי,0.76%, כמחצית משיעורם באוכלוסייה", כתבו בדוח.
"מקצועות הלימוד הנפוצים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון הם בעיקר מתחום מדעי החברה, מדעי הרוח, חינוך והכשרה להוראה, עסקים וניהול", הוסיפו שם, "מקצת הסטודנטים לומדים הנדסה, אדריכלות ומשפטים".
מה זה מקצת? "רק 194 תלמידים יוצאי אתיופיה מבין 22,000 למדו בבתי ספר להנדסאים או לטכנאים מוסמכים בשנת הלימודים תשע"ב".
"בהתחשב בכך שמקצועות הלימוד הללו מגדילים את אפשרויות התעסוקה יש מקום שמשרדי החינוך והתמ"ת ישקלו דרכים לעודד את יוצאי אתיופיה ללימודים אלה", קבע מבקר המדינה, "למשל באמצעות הגדלת מלגות הקיום והמעטפת".
תחום ההעסקה: בני הקהילה לא זוכים לייצוג בחברות הממשלתיות
הפערים בין בני הקהילה האתיופית לאוכלוסייה הכללית ניכרים גם בשוק העבודה. "היו משרדי ממשלה שבקרב עובדיהם לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה או ששיעורם מכלל העובדים היה נמוך במידה ניכרת", כתבו במשרד המבקר.
עוד התייחס הדוח גם לחברות הממשלתיות. "שיעורם של העובדים יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות שנבדקו היה כמחצית משיעורם מכלל עובדי שירות המדינה ומהאוכלוסייה הכללית", כתב המבקר וחשף את הנתון הבעייתי, "קיימות חברות ממשלתיות שבהן אין ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה".
ואם לא די בכך, הציג המבקר גם דוגמאות נקודתיות - "בחברת נמל אשדוד בע"מ וחברת נתיבי ישראל, אין כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה או שהייצוג בהם אינו הולם".
בקריאה ראשונה נדמה שהמצב טוב יותר ברשויות המקומיות - "בשש מתוך שמונה רשויות שנבדקו היה שיעור העובדים יוצאי אתיופיה גבוה יותר משיעורם באוכלוסייה הכללית", נכתב בדוח, אך השורה הבאה חשפה חלק חשוב לא פחות, "בארבע מתוכן היה שיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדיהן נמוך יותר משיעורם בקרב תושבי הרשות המקומית".
"לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות לשלב יוצאי אתיופיה בקרב עובדיהן", נכתב במסקנות הדוח בעניים, "כך ששיעורם בקרב עובדי הרשות יהיה שווה לפחות לשיעורם באוכלוסיית הרשות".
דיור ומשכנתאות: תוכניות שונו למען משפחות מסוימות
מבקר המדינה מצא גם אי סדרים באשר לתוכנית המשכנתאות המופעלת בקרב המגזר. "משרד ראש הממשלה שינה את תכנית המשכנתאות כמענה לפנייה פרטנית של כמה מיוצאי אתיופיה", קבע המבקר, "מבלי שהיו בידיו נתונים לגבי שיעור המשפחות הצעירות שהתכנית מתאימה להן ובלי שבדק את תרומתה האפשרית למימוש מטרת הממשלה".
בסוף עובדה זו הגיעה גם קביעה נחרצת ודרישה לפעולה - "ספק אם תכנית המשכנתאות המעודכנת תצליח לקדם באופן מועיל את השגת המטרה שקבעה הממשלה. על משרד ראש הממשלה לגבש מתווה שיענה גם על צורכי המשפחות הצעירות מקרב יוצאי אתיופיה, ויסתמך על נתונים רלוונטיים לצורכי כלל אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ויכולותיה הכלכליות".
"הבזבוז רב ואין תרופת פלא"
המבקר סיכם את חוות דעתו בעניין, ומיקד אותה בעיקר בבזבוז המשאבים המופנים לטובת הקהילה. "למרות המאמצים הניכרים של משרדי הממשלה בשיתוף המגזר השלישי לקדם את יוצאי אתיופיה, הפערים ביניהם לבין האוכלוסייה עדיין ניכרים", נכתב שם, "בראש ובראשונה ניכר חסרונה של פעולה מתואמת".
"משאבים ניכרים מתפזרים על תכניות רבות, פעמים ללא בדיקת מועילותן", כותב המבקר, "כך נוצר בזבוז רב, ולעתים משאבים, שיועדו ליוצאי אתיופיה "נספגים" בתקורות כפולות, ולעומת זאת משאבים אחרים שיועדו להם כמעט שאינם מנוצלים". המבקר יוסף חיים שפירא הדגיש עם זאת כי "ניהול אפקטיבי של המשאבים הרבים אינו "תרופת פלא" לסגירת הפערים ולשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית", ולמרות זאת הוסיף - "אין ספק כי הוא תנאי יסודי לטיפול שיטתי, יעיל ומועיל בסגירת פערים אלה".
תגובת משרד החינוך: "משרד החינוך מוביל במהלך השנתיים האחרונות מדיניות לצמצום פערים בתוך מערכת החינוך ובכלל זה, לצמצום פערים בתוך אוכלוסיית העולים יוצאי העדה האתיופית, החל מהגיל הרך. בתוך כך, החל משנת הלימודים תש"ע, מפעיל המשרד תוכנית חומש המתמקדת בקידום ההישגים הלימודיים של תלמידי יוצאי הקהילה האתיופית אשר פועלת ב- 6 יישובים עתירי אוכלוסייה ממוצא אתיופי.
"הודות לפעולות אלה, חלה בשנים האחרונות עליה בשיעור הזכאים לבגרות בקרב יוצאי העדה האתיופית. בשנת הלימודים תשס"ז עמד שיעור הזכאים על 37.35% ובשנת הלימודים תשע"א עמד שיעור הזכאים על 43.53%. המשרד ממשיך לפעול לגידול בשיעור הזכאים".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הצבא מוביל תכנית רחבה העוסקת בשילוב יוצאי אתיופיה טרם גיוסם ועד שחרורם מצה"ל. כחלק מהתוכנית, הוחלט על הקמת מדור ייעודי העוסק בשילוב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בצבא ובטיפול הייחודי בה, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים העוסקים בנושא, בצבא ומחוצה לו". גורם צבאי הוסיף כי תוכניות נוספות בנושא מתגבשות בימים אלו.
לקריאת הפרק המלא בנושא בדוח מבקר המדינה
דוחות נוספים מטעם מבקר המדינה:
אלפי מטופלים מתים מזיהומים בבתי החולים
תוחלת החיים קצרה יותר בפריפריה
חשש מביצוע ניתוחים שאינם משיקולים רפואיים
ראש עיריית אור יהודה קיבל הטבות בשווי אלפי שקלים מקופת העירייה בעת שהעלה מופעי סטנד אפ
בכיר לשעבר בנמל אשדוד שהה 93 ימים בחו"ל ב-3 שנים
המשפחות החד הוריות בישראל חוות קשיים ואין אף גוף אחד שמרכז את הטיפול בהן
אחד מכל שלושה מורים המלמדים בחטיבות ובתיכונים לא הוכשר למקצוע אותו הוא מלמד
טיפול לקוי של האוניברסיטאות בהטרדה מינית
מבקר המדינה: טובות הנאה ברשויות המקומיות
חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה