זה טקס קבוע לפני יציאה: רותם גרגיר, בת 14, וחברותיה מצטלמות ושולחות את התמונות לקבוצת הוואטסאפ שלהן, ורק אחרי אישור החברות - הן יכולות לצאת בשקט. המטרה: לראות את הרווח שבין הירכיים, זה שמעיד על רגליים רזות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
רותם תמיד הייתה מודעת למשקלה ואף שמעולם לא סבלה מעודף משקל היא מקפידה על התזונה שלה. אימה מרסדס מסבירה: "הבנים תמיד רוצים מישהי יפה, ומה זה יפה? רזה. הם רוצים מישהי שנראית כמו חוט". בכיתה ט', חברותיה אומרות שהחלום של חלק מהבנות זה פשוט להיות אנורקסית, כולל דיאטות משונות ולא בריאות, בוודאי שלא לגילן.
"יום אחד היא אמרה שהיא לא רוצה סנדוויץ' לבית ספר", אומרת אימה של רותם. "אמרתי שאין דבר כזה, אם היא רוצה שתיקח סלט, אבל אני לא מוכנה שהיא לא תאכל במהלך היום. אני לא יודעת מאיפה הרעיונות האלה".
אוכל, אחת מהנאות החיים, היא מקור לבושה אצל הצעירות האלה. "אנחנו מתביישות לאכול ליד הבנים, לפעמים היינו אוכלות בשירותים", מעדיה אחת מהן. המפגש עם הבנים מראה כי החששות שלהן לא מגיעות מתוך חלל ריק. החברים לכיתה אומרים בגלוי, שלא ייצאו עם מלאות וכי מי שאוכלת המבורגר ליד אנשים מתנהגת "לא לעניין, זה יוריד לי ממנה", לדברי אופק רצאבי, בן כיתתן.
"צריך להסביר לילדות: מה שאתן רואות זה לא אמיתי"
אצל קבוצות אחרות של בנות, מעיר אחרת, אומרים דברים זהים. קבוצת חברות מנס ציונה מספרות שהן לא אוכלות בבית ספר כדי שלא יראו אותן אוכלות, לה-אל מזרחי בת 15, אומרת: "רציתי להיות אנורקסית, חלמתי להיות עור ועצמות. הרעבתי את עצמי, ראיתי את העצמות שלי ואהבתי את זה".
הצלם עדי ברקן, אחד מוותיקי תעשיית הדוגמנות, מסביר לצעירות שמה שהן רואות לא אמיתי: "זה פוטושופ, זה לא אמיתי. אתן לא יכולות להיראות כך כי זה לא אנושי". היום הוא עומד בראש מרכז ארצי למלחמה בהפרעות אכילה ואומר בייאוש: "מי שנראות בפרסומות זה גנטיקה של 5% מהאוכלוסייה, מה עם ה-95% שנשארו? זה עניין של חינוך, האימהות שבויות בתוך החלום הזה".
הבנות מסבירות: "חשוב לי להראות לאימא שהצלחתי". גם לאימהות הרי חשוב להיראות טוב ולהרגיש טוב. בסופו של דבר, כולן שבויות בחלום הרזון.
המסקנה היא אחת: שצריך להתמודד עם הפנטזיות ביחד: "אני אלווה אותה, אבל באופן מבוקר, שלא תלך לאיבוד", אומרת אמה של רותם.