לפני כעשור נידונה א' ל-20 שנות מאסר בגין הריגה, ובזמן שריצתה את עונשה הכירה בכך שהיא למעשה "אישה בגוף של גבר", והחליטה לעבור ניתוח לשינוי מין. לאחר מאבק מתמשך מול שירות בתי הסוהר הצליחה א' לקבל טיפול הורמונלי, והועברה לכלא נשים - שבו היא שוהה כעת באגף בהפרדה חלקית.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"מגיל קטן הרגשתי שייכת לצד הנשי של המשפחה", כתבה בתצהיר שהגישה לבית המשפט. "הן היו בשבילי דמויות לחיקוי, הרגשתי שאני כמוהן, רציתי להיראות ולהתנהג כמוהן. גברים בחוויה שלי היו 'זן זר ומוזר', ולכן ציפיתי שהדרישות להיות כמוהם הן רק משחק שיסתיים בקרוב ואז אוכל להיות ילדה רגילה. זה בלבל אותי מאד וגרם לתחושות של אשמה, בושה, פחד והרבה רגשי נחיתות".

לאורך השנים שבילתה בכלא הגברים נאלצה א' להישמר ולא לחשוף את זהותה האמיתית. "במהלך המאסר המשכתי להסתיר ולהתחזות", סיפרה א'. "השתתפתי במספר קבוצות טיפוליות, אבל בגלל שלא העזתי להיפתח ולחשוף את עצמי תמיד הסתרתי הכל. חששתי שזה יהרוס לי את המאסר וישנה את היחס של המערכת כלפיי".

"אחרי 34 שנים של הדחקה - הבנתי מי אני"

את ההחלטה לעבור ניתוח לשינוי מין קיבלה א' לפני שנתיים במהלך תוכנית טיפולית שעברה בכלא, ובעקבות שיחות שניהלה עם עובדת סוציאלית. "סיפרתי שאני במשך כל חיי מרגישה אישה", הסבירה א' בתצהיר. "הסברתי לה שאני רוצה גוף של אישה. להפתעתי, המטפלת לא נזפה בי ולא קיללה אותי, אלא להפך היא קיבלה אותי כמו שאני ונתנה לי הרגשה שאני בת אדם ושיש גם לי זכות לחיות ולהיות מאושרת".

"הפורקן של 34 שנים של הדחקה והסתרה נתן לי תחושת הקלה עצומה והתעוררות רגשית", העידה א'. "התחברתי לעצמי, קיבלתי את עצמי כמו שאני, הבנתי מי אני ומה באמת טוב בשבילי. אני אישה, אני רוצה גוף של אישה, להתנהג ולחיות כמו אישה, רוצה לקבל יחס כאל אישה. זה מה שנותן לחיים שלי טעם ומשמעות".

נווה תרצה (צילום: יונתן בלום)
כלא הנשים נווה תרצה | צילום: יונתן בלום

ואולם, השנים הרבות שבהן נאלצה להסתיר את זהותה גבו מחיר. "מצד שני", מסבירה א'. "המהפך הנפשי שעברתי גרם לכך שהאישיות שבניתי במשך שנים על פחד והתגוננות עכשיו התרסקה, ונשארתי 'עירומה' וחסרת אונים כמו אדם שעורו מופשט - כך שכל מגע כמו דקירת מחט וכל ליטוף כמו חתך עם סכין. הושבתו המשאבים הפנימיים שעליהם ישבו 'הביטחון העצמי הגברי".

עקב החלטתה לשנות את מינה הפנה שירות בתי הסוהר את א' לאבחון אצל פסיכולוג, שקבע כי היא סובלת מדיספוריה מגדרית - סתירה בין המגדר הביולוגי שלה לבין הזהות המגדרית שלה - שגורמת לה למצוקה ולדיכאון. אך במקום לתת מענה למצוקתה, ולאפשר לה את השינוי המגדרי הנדרש, בשב"ס הותירו את א' ללא מענה והותירו אותה באגף הגברי ללא כל אפשרות להחצין את הזהות המגדרית האמיתית שלה.

"חיה בפחד ובדריכות - אסור לי להביע את עצמי"

"אני חיה בפחד, בחשש ובדריכות 24 שעות ביממה כי אני חייבת להסתיר", כתבה א' בזמן שהותה בכלא הגברים. "אסור לי להחצין ולהביע את עצמי. קשה לי לנהל שיחות עם אנשים כי אני תמיד צריכה לשלוט בעצמי להגיב בצורה גברית. זה גורם לי להיות עצבנית, דרוכה וחסרת סבלנות ביחסים שלי עם הסביבה".

א' פתחה במאבק כדי להתחיל בטיפול הורמונלי, לקבל יחס בלשון נקבה ולרצות את מאסרה בכלא נשים. לפני כשנה וחצי, עתרה האגודה לבית לזכויות האזרח לבית המשפט בשמה של א' והצליחה להביא לכך שהאסירה תקבל טיפול הורמונלי לשינוי מגדרי.

לאחר שבשב"ס טענו תחילה כי מדובר ב"טיפול קוסמטי" שצריך להיות על חשבון האסירה, הסכימו לבסוף לממן את הטיפול. כעבור זמן קצר חלו שינויים בולטים בהופעתה החיצונית של א', ובשב"ס הבינו שלא ניתן להשאיר אותה בכלא הגברים, ולפני מספר חודשים היא הועברה לכלא הנשים נווה תרצה. נכון להיום א' שוהה בתנאים של הפרדה חלקית, ומאבקה להיות אסירה מן המניין טרם הסתיים.

עו"ד אן סוצ'יו (צילום: אסף פינצ'וק)
עו"ד אן סוצ'יו | צילום: אסף פינצ'וק

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את א', הביעה תקווה שהמקרה הנוכחי יביא לשינוי ביחס המערכת לאסירים טרנסג'נדרים: "נדרשה שנה וחצי של התדיינות אינטנסיבית כדי להבטיח לא' את הזכויות הבסיסיות שלה - לחיות בהתאם לזהות המגדרית שלה. אני מקווה שכעת נפתחה הדלת בפני אסירים טרנסג'נדרים נוספים לממש את זהותם".