אתם שוקלים להצביע לרשימה המשותפת? אם אתם מרגישים אשמה, או חמלה, או עליונות פטרונית בגלל שהקמתם מדינה ציונית על אדמת הפלסטינים וכעת אותה מדינה דוחקת את השאריות שלהם לפינה, כבודם של הרגשות האלה במקומם מונח. יחד עם זאת, אני מברכת כל קול יהודי שמצטרף לרשימה הערבית המשותפת. אני רואה בפתק הקטן הזה מחאה נגד המדינה, הצהרה מודעת ומכוונת שנמאס מהגזענות החוקית, מהציונות ומהתלהמות הימין על גופה הגוסס של הדמוקרטיה המעוותת.
אני מקבלת כל קול כזה בשמחה גם אם הוא חלש, צרוד ומושתק. אהלן וסהלן לעולם שלנו - עולם המיעוט המדוכא, שחושב להתנגד ולעמוד ״כצוק איתן״ מול הימין שנוגסים בזכויות שלי ושל כל פלסטיני פה ושל כל אזרח אחר, ערבי או יהודי, שחושב אחרת.
עוד בבחירות:
>> מתלבטים למי להצביע בבחירות 2015? השאלון שבודק איזו מפלגה מתאימה לכם
>> 24 דברים שבאמת חשוב לדבר עליהם לפני הבחירות
גם אם אתם מצטרפים ממקום אחר, מקום של הרוב השולט, הכובש, הלבן האשכנזי שסובל מנקיפות מצפון ברמה בלתי נסבלת, אנחנו הערבים של היום, מודעים לכך ואתם גם. היחס הזה בין רוב חזק למיעוט חלש, שהצטלם לו על רקע הקמת המדינה לא ישתנה בקרוב.
אבל אני כאישה ערבייה פלסטינית שעוד לא התייאשה עד הסוף, מחפשת לי פרטנרים נורמאליים, לא גיבורי על ולא מתנחלי ספות עור המחומשים בשלט אוניברסאלי בסלון תל אביבי מעוצב. אני רוצה להאמין שיש עוד יהודים כאלה פה ולא בחו"ל, שחושבים אחרת ופועלים אחרת. כאלה שפתוחים לשיח הכי רדיקלי ולא סותמים את הפה עם הרקטה הראשונה מעזה. כאלה שנמאס להם לפחד מהגרעין האיראני או התנועה האסלאמית או ממפלגת ערבים שרוצה בכל מחיר אזרחות שווה. כאלה שלא מאוימים מחבר כנסת ערבי שמעיז לצעוק נגד הריסת כפר אלעראקיב או בית בלוד .
אזרחים פשוטים כמו רוב הערבים במדינה שרוצים פתרון לעם הפלסטיני ורוצים לחיות בשלום , ורוצים סיום לכיבוש וקצה נפשם מאפליה גזענות ושחיתות בכל מקום. אם הזן הזה של אזרחים נכחד, אנחנו הפלסטינים אזרחי המדינה נהיה בצרות באמת.
אני מודעת כמובן שבקרב האליטה הערבית האינטלקטואלית תקווה כזאת עלולה להיחשב ״התייפייפות״ או נאיביות במקרה הטוב ו״בגידה״ במקרה הרע. עדיין, אני מעדיפה חיבוק חונק על אויב מר. עדיין, אני רוצה שיהודי יאמין ויפעל למען הזכות של אימא שלי להתפלל במסגד אל אקצא, והזכות שלי לחזור לכפר סג׳רה ולעשות לי ולעם שלי צדק, ושעד שאבנה בית שם אוכל להשכיר דירה באילנייה ליד בלי בעיות.
אם השמאל הישראלי, או מה שנשאר ממנו, עוד מקווה למהפך בפוליטיקה הישראלית אין מקום אחר להיות בו כבסיס לשיקום השמאל מלבד הרשימה המשותפת של סיעות חד"ש, בל"ד, רע"ם ותע"ל.
הבחירות הבאות מהוות מבחן לחברה הערבית שדרשה איחוד וקיבלה חבילה סבירה מאד שאפשר להצביע לה. אחוז ההצבעה ייתן לנו תמונת מצב אמתית אודות תוצאות המהלך ההיסטורי.
אבל מה איתכם הישראלים היהודים? מאיפה באה החוצפה לעודד "ערבים" להצביע עבור ״הרשימה״, ונתתם לעצמכם פטור אוטומטי ומתנהגים כאילו אנחנו הערבים עכשיו מסודרים, נצביע בכן או לא לרשימה הזאת ואילו התפריט שמוצע לכם עשיר ומגוון?
אין לכם מה לחפש במפלגות האחרות. בטח לא ״המחנה הציוני" המתובל בבהלול אחד. ולא בחבורת הרקדנים בחתונה של מרצ, שמוכנה לעשות כמעט הכול בדרך לחופה של הרצוג וליבני. כמה פעמים תפלו קורבן למבצעי הקלפי העונתיים? או שמא התכוונתם לבחור בלפיד שהתברר שיש לו להבה של גפרור? אני חוששת שחלקכם מתכוון לבחור בלקט הפרחים של כחלון, שידגדג את החושים הפלורליסטים הלבנים שלכם ויעלים חלק מהזיכרון שלכם, שגם כך נועד לטווח קצר בלבד .
לראשונה מוצעת בפניכם רשימה שיש בה הרבה ערבים מבריקים ויהודי אחד לא ביטחוניסט, אנשי שטח ואקדמיה ותיקים וחדשים. אני מודה, יש מעט מדי נשים (לא סגרתי חשבון איתם עוד), אך בחברה הישראלית השוביניסטית לא יפילו מפלגה בגלל זה. כולם במקום אחד בזירה הפוליטית החדשה ומגיע להם הזדמנות להוות כוח משפיע בכיוון הנכון. ברשימה המשותפת יש את כל המרכיבים למפלגה גדולה, ערכית, דמוקרטית ופעילה שנלחמת למען כולנו על פירורי הדמוקרטיה שנשארו אחרי עשרים שנות שלטון הימין.
בואו נראה איתכם איתנו.
הכותבת היא עובדת סוציאלית, מנכ״ל עמותת נע״ם (נשים ערביות במרכז), בוגרת במכון מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים ותושבת נווה שלום וואחת אל סלאם