אחד הנושאים להם תידרש הממשלה העתידית המסתמנת הוא מינויו הצפוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר. בין אם יקבל לבסוף את תיק האוצר כפי שביקש מנתניהו, או שיכהן בתפקיד אחר - לקראת המהלך מתכננת הקואליציה שינוי של חוק יסוד.

הרומן של דרעי עם בג"ץ הוא היסטוריה שחוזרת על עצמה. שוב ושוב ושוב נדרשים השופטים להכריע בעתירות נגד מינויו (או בדרישה להפסיק את כהונתו). במקרה הנוכחי, על פניו המצב בעייתי עבור דרעי - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית צריך לקבוע שאין קלון בנסיבות המקרה.

יחד עם זאת, כפי שדיווחה אמש (שלישי) דפנה ליאל, בקואליציה המתגבשת כבר מכינים את הקרקע כדי לאפשר בכל זאת מינוי של דרעי לשר. מדובר במהלך כפול שכולל פסקת התגברות ושינוי חוק יסוד הממשלה כך שימנע מאדם לכהן כשר רק אם ריצה מאסר בפועל (וטרם חלפו 7 שנים מסיום תקופת המאסר).

במקרה של דרעי ההבדל הוא קריטי כי גזר הדין האחרון בעניינו כלל מאסר על תנאי. אם מהלך כזה יעבור, התערבות של בג"ץ תהיה תרחיש מורכב בהרבה. לפי עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון, על בג"ץ להתערב בכל זאת, אם חוק יסוד: הממשלה ישונה. "מדובר בשינוי של חוק יסוד, באופן פרסונלי ורטרואקטיבי - דבר שיחייב את בית המשפט העליון להתערב ולפסול אותו", טוען עו"ד נגב.

בדיוק בגלל התרחיש הזה, בקואליציה מתכוונים להקדים תרופה למכה ולהעביר מראש פסקת התגברות. "ככל שתחוקק פסקת התגברות, הרי שהיא תצטרך להיות פסקת התגברות כוללת המונחת כחוק יסוד נוסף, ולא כחלק מפסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזאת על מנת להתגבר על פסילת התיקון לחוק יסוד: הממשלה", מסביר עו"ד נגב. "גם במקרה כזה, יהיה המנגנון אשר יהיה, התיקון יצטרך לחזור לכנסת לסיבוב נוסף של חקיקה מתגברת לפני שיאושר".

שאלת הקלון

ללא המהלך המתוכנן, מינויו של דרעי היה עומד בסימן שאלה גדול הרבה יותר. "בפסיקת בית המשפט העליון כבר נדונה השאלה האם עונש מאסר מותנה הוא עונש מאסר לפי חוק יסוד: הממשלה, והוכרע כי תנאי הכשירות לתפקיד שר לפי חוק יסוד: הממשלה אכן כוללים עונש מאסר מותנה כמו בפועל", מפרט עו"ד נגב.

בחירות 2022 - סיקור נרחב ב-N12:

"על כן, וכפי שקבע יו"ר ועדת הבחירות – על אריה דרעי חלה חזקת הקלון בכל הקשור לכשירותו לכהן כשר", הוא ממשיך. "ניתן לפנות אליו רק בבקשה שיסיר את הקלון מדרעי – כדי שיוכל לכהן כשר. ורק על מי שהוטלה מלאכת הרכבת הממשלה יכול לפנות אליו".

בתנועה למשילות ולדמוקרטיה, לעומת זאת, סוברים שהשינוי בחוק יסוד: הממשלה הוא הכרחי: "המצב המשפטי בישראל יוצר סיטואציה מעוותת, במסגרתה אדם יכול להתמודד לכנסת ואף להיבחר על ידי ציבור גדול, אולם לעניין מינויו לשר נשארת שאלת הקלון פתוחה להכרעת יו''ר ועדת הבחירות. המציאות הזו פוגעת בבחירה של אזרחי ישראל, ומצריכה תיקון".

"לגופו של עניין, מאחר והרשעתו של דרעי הייתה בעבירה קלה בהרבה מזו נגדה נחקר ומזו שבכתב האישום, ולאור הפער בין דרישת הקלון בחוק יסוד: הכנסת לבין זו שבחוק יסוד: הממשלה, לא מופרך לצפות שיו''ר וועדת הבחירות יקבע שלא נפל קלון במעשיו של דרעי, ובמקרה כאמור אין מניעה שיכהן כשר", טוענים בתנועה למשילות ולדמוקרטיה.

"השאלה ה'מוסרית' של מינויו לשר של מי שהורשע בעבר, הוכרעה למעשה על ידי ציבור הבוחרים, שבחר בדרעי לאחר הרשעתו ולאחר שמעשיו היו גלויים לציבור", הם מוסיפים. "אם זה האדם שלמעלה מ-300 אלף איש בחרו שייצג אותם, הרי שיש לכבד את בחירתם ולאפשר לו להתמנות ולייצג את בוחריו במסגרת החוק".