יושבת-ראש העבודה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', כינסה היום את מפלגתה להצגת המתווה המדיני-ביטחוני שלה - ופתחה, כצפוי, במתקפות פוליטיות. "הזדעקותו האחרונה של ראש הממשלה נתניהו בריאיונות בתקשורת הייתה לא רק התגוששות עם נפתלי בנט", היא אמרה - והוסיפה: "זו הייתה עוד הזדמנות לקבע את השיח סביב הסוגייה הביטחונית, שם הוא מרגיש בטוח".
יחימוביץ' מחתה על כך ש"מבחינת ראש הממשלה - אמירות קשות מצד האמריקנים, שרי החוץ האירופיים שמגנים את ישראל והחלטות קשות נגד המדינה באו"ם - כולן קבילות בעיניו, ובלבד שמיוצרת תבערה מדינית במגרש שבו הוא חש בנוח ויכול לומר שוב ושוב שהעולם כולו נגדנו".
כמו רוב חבריה לצדה השמאלי של המפה הפוליטית, התייחסה יושבת-ראש העבודה להצהרותיו האחרונות של מקבילה בבית היהודי, נפתלי בנט. "הדמוקרטיה יכולה לספוג סרבנות יחידים ", היא הסבירה - והוסיפה: "כשהשיח הופך דומיננטי, יש כרסום משמעותי ביסודות צה"ל. יש ממשלה, ועל הצבא ליישם את החלטותיה. זו לא סוגייה של ימין ושמאל".
במרכז המצע: חידוש המו"מ עם הפלסטינים בהקדם
הקו שהציגו בעבודה בתחום המדיני-ביטחוני מתמקד בחתירה להסכם שלום עם הפלסטינים, הידוק היחסים עם ארצות הברית - שלהם "ערך אסטרטגי עליון", כהגדרתם, נקיטת צעדים למען השבת היחסים עם מצרים וטורקיה למסלול התקין, חיזוק הקשר עם אירופה, ייצוב המזרח התיכון והקמת בריתות חדשות בין המדינות שבו.
במסגרת העקרונות האלה התחייבו בעבודה "להיכנס למשא-ומתן ישיר עם הפלסטינים ללא תנאים מוקדמים, בתוך כשלושה חודשים מיום הבחירות. היעד הוא הגדרת מסלול של הסכמים (הסדרי ביניים)", הבהירו שם - זאת, במטרה "להביא לפתרון של שתי מדינות לשני עמים". בעבודה הוסיפו כי הם רואים במתווה בקלינטון בסיס ראוי להסדר.
באשר לסוגיית הגרעין האירני, הדגישו בעבודה שם את החשיבות שהם רואים בגיבוש עמדה מתואמת עם ארצות הברית, "תוך מיצוי האופציה של עיצומים ולחץ בינלאומי - זאת, בשעה שכל האופציות מונחות על השולחן".