בואו נדבר על משהו שכולם יודעים, אבל לא מדברים בו באופן גלוי: לבד מן המערכות הגלויות כמו מלחמת לבנון וצוק איתן, מתנהלת מתחת לפני השטח מלחמת צללים של ממש. איש לא לוקח אחריות גלויה ואמיתית. לא כשעימאד מורנייה התפוצץ בג'יפ שלנו, וגם כשפתחי שקאקי, חסן סלאמה, או אבו ג'יהאד סיימו את חייהם. כל אלה הם חלק מאותה מלחמה חשאית שמתנהלת כל יום, כל הזמן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
גם מוחמד א-זווארי, כפעיל במרחב הטכנולוגי, הוא כנראה חלק מאותה מלחמה. איש לא ייקח אחריות. זה יישאר במעין ערפל, על אף שכולם, כך אני מניח, מבינים מה קרה כאן.
קרוב ל-15 שנים מנסה חמאס לבנות לעצמו "זרוע אווירית". כבר היו בעבר ניסיונות להבריח לתוך רצועת עזה טיסנים אזרחיים מונחי רדיו, מתוך כוונה להפוך אותם למשהו שיהיה לו גם שימוש צבאי. לממד הזה יש משמעות - בעיקר פסיכולוגית, אולי מוראלית. כל מי שעוסק בפיתוח היכולות האלה, שהרי זה מה שמייחסים לא-זווארי - הוא בבחינת מי שמסכן או מסייע בפיתוח יכולות, שבראייה ישראלית לא טוב שיהיו בידיהם.
אחיו של א-זווארי ידע לספר כי היה פעיל גם בתחום התת ימי. הוא ניסה לפתח כלי שיט שיוכלו לצלוח את נתיב הים שבין רצועת עזה לאשדוד, אשקלון, ואולי אף צפונה מכך.
לא ניתן לעצור כוונות, רק לשבש
אם מהנדס, איש בעל ידע ויכולת פיתוח נעלם מן הזירה, חובתנו להניח שאחריו יבואו עוד. מדובר בצורך של חמאס ברצועת עזה, ממש כמו חיזבאללה בלבנון. לחיזבאללה יש כבר מערך מל"טים שהועברו מאירן ללבנון. הם עשו בזה שימוש במלחמת לבנון השנייה, אמנם בלי הצלחה, אבל גם זה משרטט את הכיוון.
חמאס מעוניין להקים לעצמו זרוע כזו. הוא מתאמץ מאוד בחפירת מנהרות - כלומר בתווך התת קרקעי. הוא מתאמץ מאוד לייצר לעצמו יכולות תת-ימיות, וכמובן יכולות של מגוון רקטות לעומק שטח ישראל.
נגד הכוונות הללו מכוונות תאונות לא מעטות של צה"ל, אבל בה בעת גם פעולות שהגדרנו כאן כבר כחשאיות. "מתחת לרדאר". כל זה הוא חלק ממאבק מתמשך. הצלחה של צד זה או אחר לא תעצור הכוונות המדוברת, אך יחד עם זאת היא תקשה על מאמץ ההתחמשות, וזה כנראה המקסימום שאפשר לצפות לו. ולמרות זאת, אין מנוס - צריך להמשיך ולפעול גם במרחב החשאי. זה נמשך עשרות שנים וקרוב לוודאי שיימשך עשרות שנים נוספות.