בהחלט יתכן שעצה נבונה של עורך דין הביאה לסיום המהיר של פרשת ינון מגל: אפשר לדמיין את השיחה שבה מסביר עורך הדין את היתרון שבירידה מהבמה הציבורית ואת השפעת המהלך על המוטיבציה לנהל חקירה ולמצות את הדין במסגרת מה שמכונה "עניין לציבור". אם ניזכר, גם הנשיא לשעבר עזר ויצמן קיבל עצה דומה מפרקליטו דאז יהודה וינשטיין והקשיב לה, ובהחלט סביר שגם מגל יוכל לצאת מהסיפור בלי כתב אישום ולא בהכרח שזו תוצאה רעה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הפרשה הזו כבר עשתה את שלה: מעתה יש לנו את מדד מגל ותקדים רחלי רוטנר. לראשונה לא הייתה זו הקורבן אלא חושפת הפרשה, שהייתה מוכנה לספוג את כל הרפש בכדי להציף תג מחיר ערכי-ציבורי להתנהגות פסולה ונצלנית. מהצד השני היה גם את מגל שהודה בעובדות ולא בחר בדרך המקובלת של הטחת בוץ והיאחזות בקרנות המזבח.
מגל כמובן לא הבין עד הסוף את משמעות ההתנהגות שלו – שכן אחרת היה כבר מקדים להתפטר – אבל בכל מקרה הודאה שלו אפשרה לראשונה מזה זמן רב לדיון ערכי להתקיים כאן.
אחרי שנים שבהן הנורמות נרמסו תחת גלגלי הראיות והמדד הפלילי, השיח הציבורי קיבל שוב כוח. מה שלא רק מותר, אלא גם ראוי; דיון במה שמצופה מאיש ציבור, ולא רק מה אומר החוק בעניין, ללא מדדים של שחור או לבן , אשם או זכאי, אלא מרחב שלם שקיים בתווך 50 גוונים של אפור שנמחקו מהדיון הציבורי והשאיר אותנו עם רף נמוך מאד של נורמות ומערכת ציבורית שבה הכל מותר כל עוד לא הוכחה אשמתך בבית המשפט.
"צעד נכון למרחב ציבורי נקי יותר"
היה זה השופט המנוח מישאל חשין שהרבה לקונן על הסתלקותו של המבחן הבריטי המוכר, שעל פיו ישנם דברים שפשוט לא עושים (It's not done) גם ללא ראיות, כתבי אישום או הליך משפטי שמרחיק את המתלוננת הבאה. אין כאן עניין של ימין או שמאל, חילונים או דתיים ובטח לא של פמיניזם, אלא רק צעד אחד מרענן בכיוון הנכון של מרחב ציבורי נקי יותר וראוי יותר.
האמת? כבר ממש לא דחוף לראות את מגל בא ויוצא מחדרי החקירה. ההליך הפלילי הרי נועד לאכוף, אם תרצו, את המסגרת הנורמטיבית לעצב את הגבולות ברף העליון, והמטרה הזו כבר הושגה היום עם התפטרותו של מגל מהכנסת. כל שנותר הוא לחזק את ידיהן של רחלי רוטנר ושל הנשים האחרות שחשפו את הפרשה ושילמו בעקבות כך מחיר כבד, ולהאמין שגם אם עכשיו יחליט מגל לחזור בתשובה כפי שסיפרו לנו חבריו לסיעה – ספק אם נראה אותו שוב בפוליטיקה. למרות זאת, יהיה נכון לזכור כי בארץ הזו הכל אפשרי, אבל היום ללא ספק צעדנו צעד קטן בכיוון הנכון.