הציפייה היא אם כל האכזבות. בשורה התחתונה - הציפייה הישראלית שאירופה תלמד שיעור ושצרפת תלמד את הלקח וכולם יחבקו ויבינו את מר גורלנו - לא תתממש. חבל להתאכזב, אירופה לא תשנה את עמדותיה, לא כלפי ישראל ולא כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
על סמך מה בנויה הציפייה? על כך שאחרי שצרפת ספגה התקפת טרור, עם יותר מ-120 הרוגים, הם יראו את האור וילמדו על בשרם מה זה לחיות עם הטרור. אולם הצרפתים חיים כבר עם הטרור במינונים כאלה או אחרים: הפיגוע במערכת העיתון "שרלי הבדו", ב"היפר-כשר", בטולוז - הם יודעים איך זה מרגיש שהטרור פוגע בהם.
ולכל הישראלים המתנשאים חייבים לומר: צרפת מתמודדת מול האסלאם הקיצוני. בין אם זה בתקיפות מהאוויר בסוריה או מלחמה מול האסלאם הקיצוני במאלי. והיא אפילו קברה לא מעט חיילים צרפתים במאבק הזה, אולי לא כמו שהיינו רוצים, אבל גם לא בחוסר מעש מוחלט.
צרפת אינה שומרת על ניטרליות, ולראייה ניתן להאזין לעדויות של הניצולים מהטבח באולם הקונצרטים שטענו כי המחבלים צעקו במהלך הירי כי זוהי תגובה לתוקפנות הצרפתית בסוריה.
אז מה השיעור שאנו רוצים שאירופה תלמד? שטרור הוא טרור הוא טרור. שהטרור שמופנה אליהם ומגונה על ידי שאר העולם, הוא בדיוק אותו טרור שמופנה כלפינו - טרור אסלאמי קיצוני.
גם אם ישראל צודקת וגם אם הציפייה הזאת נכונה, מבחינה מעשית זה לא יקרה. האירופים והצרפתים רואים בטרור שמופנה כלפינו, טרור שונה. כשהטרור האסלאמי הקיצוני פוגע בישראל שהם מכירים בה, קרי בגבולות 1967, יש הזדהות אוטומטית. אולם כאשר הטרור מופנה לעבר ישראלים מעבר לקו הירוק או באזורי החיכוך בירושלים, האירופים רואים בזה טרור מגונה אבל טרור שונה מהטרור האסלאמי הקיצוני שמנסה לכבוש את אירופה או לשנות את אורח חייהם. לדעת צרפת ואירופה, הטרור בארץ הוא טרור שיש לו מטרה פוליטית מוצדקת. מהלך שמטרתו לשכנע את הישראלים בכוח הזרוע להיפרד מהפלסטינים ולהעניק להם סוף סוף מדינה.
אם יהיה שינוי, זה רק ביחס של אירופה לעצמה
שאף אחד לא ישלה את עצמו כי בעקבות הטבח בפריז יחלו הצרפתים לאמץ את מדיניות ההתנחלויות, ושפתאום יסכימו שצריך להקים יישובים בהתנחלויות. כשמסתכלים על הפיגוע הקשה בעתניאל, שבו נרצחו אב ובנו בדרך לשבת חתן, הם שואלים את עצמם מה הישראלים עשו בלב ריכוז של יישובים ערביים בשטח שאמור להיות פלסטיני. זה מעצבן ומרגיז ויש בזה אפילו חוסר צדק, אבל זו האמת הפוליטית לאמיתה.
אם יהיה שינוי פוליטי באירופה, הוא לא יהיה ביחס לישראל ולסכסוך עם הפלסטינים, הוא יהיה רק ביחס של אירופה לעצמה: ביחס שלהם לזכויות האזרח, ביכולת לחיות את חייהם באופן חופשי, ובהתייחסות למיעוטים - בעיקר מוסלמים - החיים בקרבם, ולאופן הבלתי נסבל בו אזרח צרפתי יכול לטוס לסוריה להתגייס לדאע"ש, לעבור שנתיים של טרור סדיסטי באזור עירק וסוריה, ואז לחזור הביתה בלי תשאול, חקירה, מעצר, בלי לתת את הדין.
בדברים האלה אירופה עשויה לשנות את דרכה: זה יהיה לאט ובדרך הם יספגו מכות טרור כואבות. אף אחת מהן לא תגרום להם לחשוב שטוב לבנות בבית אל, איתמר או יצהר. כדאי שהישראלים יפנימו זאת ולא יצפו למהלך כזה כי זה פשוט לא יקרה.