המתח מתגבר אט-אט לקראת שיאו מחר בציפייה דרוכה לתוצאות הבחירות לבית התחתון של הפרלמנט במצרים. האם תוצאות הבחירות מחר במצרים יובילו לתוצאות דומות כדוגמת אחיותיה מרוקו ותוניסיה שבאו בחודשיים האחרונים תחת שלטון ההלכה האסלאמית?
אי אפשר להמעיט בחשיבות הבחירות לבית התחתון בפרלמנט המצרי. "מג'לס אל-שעב" (מועצת העם) מכילה 454 מושבים, 444 מהם נבחרים בבחירה ישירה ו-10 התמנו עד כה על ידי הנשיא. ספק אם פילדמרשל טנטאווי ינהג כך.
"מפלגת הצדק והעצמאות" של "האחים המוסלמים" בהנהגת סעד קטאטני מנסה למשוך אל שורותיה את פעילי המהפכה ומנהיגיה בכיכר אל-תחריר. אלה הם צעירים אקדמאים מ"תנועת הצעירים של ה-6 באפריל", פעילי הרשתות החברתיות המשתייכים גם אל תנועות ליברליות-דמוקרטיות שעמרו מוסא מנסה למצוא לעצמו בהם את כס ההנהגה.
"האיגוד הלאומי לשינוי" בהנהגת מחמד אל-ברדאעי מנסה מצדו לקטוף הן מתוך שורות האחים המוסלמין והן מתוך הצעירים האקדמאים את אלה שטרם החליטו על מועמד מטעמם. רוב המפלגות רצות כעת במצע די דומה שעיקרו חתירה לפלורליזם מפלגתי, ליברליזם וכמובן דמוקרטיה. לדוגמא, מפלגת "ועד אל ג'דיד" (ההבטחה החדשה) בהנהגת אל-סייד אל-בדאווי שמצעה הדמוקרטי כדוגמת הנ"ל הינו ללא רבב למעט העובדה המצערת של זיקות וקשרים למשטר הישן. מפלגה אחרת, טרייה יותר, הינה "מפלגת אל-ע'ד" (המחר) בהנהגת איימן נור ששמה דגש בקמפיין הנוכחי למען זכויות אדם, רפורמה חוקתית ופלורליזם מפלגתי.
הדילמות של "האחים המוסלמים"
נכון לרגעים אלו, המערכת המפלגתית נמצאת בערפל אלקטוראלי, עניין שמאפיין את המהפכה מתחילתה דהיינו, טרם הסתמן מרכז כובד פוליטי ברור עם אישיות פוליטית בולטת שהולכת וסוחפת אחריה את הקמפיין הנוכחי וזאת בעיית המהפכה כולה.
רבים נוטים לחשוב שהאחים המוסלמים יסחפו בקלילות גם את מצרים וגם עניין זה איננו ודאי למרבה הפרדוקס. שכן, האחים המוסלמים (התנועה, לא המפלגה שלה) נתונה בדילמות לא פשוטות:
ראשית, התנועה שהינה תנועה עממית רחבה, הייתה אמונה במעשיה על פעילות ציבורית עממית שקטה, כמעט מחתרתית. כעת בהגיחה אל אור השמש הבוהק, צריכה המפלגה שהקימה לסגל לעצמה דפוסי התנהגות ופעילות מפלגתית לכל דבר. הקמת סניפים ופריסה ארצית של מוסדות פוליטיים ברחבי מצרים, דבר העולה כסף רב, אבל בעיקר דורש את הזמן שלו, לא משהו שניתן לבצע מהיום למחר, תרתי משמע.
שנית, השינוי המתבקש דורש לימוד והסתגלות מהירה תוך כדי ההתרחשויות העכשוויות למשל, בתחום קבלת ההחלטות. עד כה היה נהוג שההחלטות מתקבלות באמצעות "מועצה שורא" (מועצה מייעצת) ובראשותה של "המדריך הכללי" של התנועה, שייח' דר' מחמד בדיע. כעת, ברוח הזמן החדש תידרש התנועה ומפלגתה לגבש דפוסים חדשים, פומביים, שקופים ודמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות שלה. אם לא תעשה כן, תואשם כמי שאינה מיישמת על עצמה את מה שדורשת מהשלטון המרכזי.
מצרים תזכה לצדק ועצמאות?
התנהגות האחים לאורך המשבר הפוליטי מאז ינואר השנה מלמדת על מאמץ גדול להפגין ריסון עצמי, ביטוי מתון ולהרחיק ממנה והלאה התנהגות מתלהמת. בכוונתה להציג תנועה עממית אחראית ושקולה שממילא זוכה לתמיכה ארוכת שנים מצד שכבות רחבות בציבור המצרי.
תמיכה זו באה תודות לפעילות נרחבת ועמוקה בהקמת מוסדות של חברה אזרחית שהן הדבק הכי חזק המחבר את ההמונים במיוחד בערים הגדולות אל התנועה. מגיל ינקות ועד שיבה היא מעניקה שירותי רווחה, חינוך, השכלה, בריאות וכד'. ארוחות הצדקה שמספקת התנועה בבתי התמחוי שלה להמוני רעבים במצרים הינם ללא תחליף עבור מי שאין ידו משגת לפת לחם לו ולילדיו. כעת מכה המצוקה גם בצעיריה המשכילים של מצרים העומדים חסרי כוח אל מול אדמיניסטרציה שלא ניתן להשביע את שחיתותה בדרך להשיג איזושהי משרה ציבורית. את התסכול הזה ראינו בכיכר אל-תחריר בחודשים האחרונים. בחירות אלה נועדו להעביר את השלטון לעם, כפי דרישתו, בבחינת "צדק ועצמאות".
קשה לנבא אילו קואליציות וגושים פוליטיים יתאגדו במהירות כדי לשלב כוחות לפני או אחרי הבחירות. גם מצב הביטחון ישפיע בוודאי. מהומות אלימות ברחובות יתנו גושפנקא לשלטון לבטל, לדחות או להשהות את התהליך הדמוקרטי. אם הכל ילך למישרין יש סיכוי טוב שמצרים תקבל את הצדק ואף את העצמאות שלה.
הכותב הוא מרצה לאלימות פוליטית וטרור במכללה האקדמית צפת